דאלי בנמל תל אביב

אל סלוודור / דנה גילרמן

אל סלוודור / דנה גילרמן
 
אמנות צריכה להגיע אל הקהל הרחב. וזה בדיוק מה שקורה ב"דאלי בנמל"
מעניין מה סלוודור דאלי היה חושב על תערוכת הענק "דאלי בנמל", שמוצגת בימים אלו בנמל תל אביב, ועד עתה ביקרו בה 15 אלף איש. מצד אחד האגו המנופח שלו היה דורש תערוכה מוזיאלית, ובחלל הכי חשוב שיש. מצד שני, בוודאי היה מבסוט לראות איך זוכים להיחשף ליצירתו כל כך הרבה מבקרים - הציבור הרחב מאוד, זה שלא תמיד יודע איך מגיעים למוזיאון תל אביב, למשל. וזה לא נאמר בנימה של התנשאות אלא כעובדה. 
דאלי בנמל תל אביב דאלי בנמל
מעניין מה דאלי היה חושב על פרדי זיסקרוט, בעל חברת ההפקה "גלים", שהרים את התערוכה ומדבר באותה נשימה עליה ועל פרויקטים עכשוויים אחרים של החברה: מחזות הזמר "בילי אליוט" ו"פריסילה מלכת המדבר" -  "אני עוסק בהפקות, וקהל היעד שלי הוא כל העם", אומר זיסקרוט. "אני לא מתיימר להיות במוזיאון ולא מדבר רק אל אנשי אמנות. גם ליתוגרפיות מאפשרות להראות לאדם הפשוט מי היה דאלי".
 
לא מעט כסף השקיע זיסקרוט בהפקה יוצאת הדופן הזאת. מלבד הובלה של עשרות יצירות, כולל פסלים ששוקלים טונות, עם עלות הביטוח עומדת על 13 מיליון יורו. ואני חייבת לומר שאני אוהבת את התוצאה. התערוכה מוצגת באופן שלא מבייש את היצירות, לעתים יש קוריוזים מיותרים - למשל בניית חלל המדמה את אחד הציורים כדי שאנשים יוכלו להצטלם בו - אבל באופן כללי נשמרת נימה אלגנטית. אני אוהבת את זה שבתערוכה הקודמת של דאלי בארץ, שזיסקרוט הפיק בחיפה, ביקרו 100 אלף איש בשבועיים, ואולי הפעם יבקרו אף יותר.
 
אמנות צריכה להגיע לקהל רחב כדי שזה בסופו של דבר יגיע למוזיאונים, ולא רק בחול המועד פסח, כשהכניסה היא חינם באדיבות בנק הפועלים. אז מה יש ב"דאלי בנמל"? שש יצירות מקוריות לצד הרבה ליתוגרפיות. פסלי ענק של שעונים, לצד תבליטים של גאלה, שחזור של פסל שהעמיד האמן בתחרות כלשהי בספרד לצד סדרת ציורים על שטיח של 12 השבטים. כל המרכיבים המוזרים, הסוריאליסטיים, שמאפיינים את דאלי נמצאים כאן: הפילים, אשת המגירות, איברי המין, החלומות, המופרעוּת. הכל בגדול, בקיצוניות, בגודש, ממש כמו האיש והאמן שברא את העולם המדומיין הזה. וזה לא ממש מפריע שזו בעצם תערוכת מכירה - מרבית העבודות מתומחרות בכמה אלפי דולרים אבל יש גם במיליון יורו - ושבסוף המסלול לקראת היציאה יש דלפק עם מחירון ואיש שירות. כן, שיקנו. עדיף לתלות ליתוגרפיות של דאלי בסלון מאשר פוסטרים של איקאה.
 
(המדור התפרסם לראשונה ב"7 לילות", ידיעות אחרונות)
 
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.
אני מעוניין/ת להרשם לניוזלטר ולקבל תכנים ועדכונים בנושאי אמנות ותרבות
בואו נהיה בקשר
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
השאירו פרטים ונחזור אליכם
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.