מילים מפוסלות / סגולה נפלאה לומר

מאת: מורן שוב

המדור הפעם מוקדש לזכרו של האמן הרב-תחומי אהוד שגב, שהלך לעולמו בטרם עת. לפני עשר וחצי שנים הציג אהוד תערוכה שאצרתי במרחב הציבורי, ואני מעלה כאן, בעיבוד קל, את טקסט התערוכה ההיא ושתיים מן העבודות שאהוד הציג בה.
 
מילים: כבר שנים אחדות מתעד אהוד שגב את הגרפיטי הכי נפוץ בארץ: "נ נח נחמ נחמן מאומן" - מגבול הצפון ועד אילת - מרוסס על קירות, מחלפים, גשרים, תחנות רכבת, בסיסים צבאיים, אתרי בנייה... אין מקום פנוי ממנו. "נחמן" מייצג דבר מה כלל ישראלי: לא רק ניגון של הברסלבים, אלא תופעה במרחב הוויזואלי. רעש לעיניים, סוג של לכלוך, השתלטות ברוטאלית על רשות הרבים. ועדיין, בעיני רבים (ברסלבים וחילוניים כאחד) - סגולה נפלאה לומר.
גרפיטי: מיוונית, חריטה/כתיבה על קיר. בימי קדם נהג ההמון לכתוב על קירות ועל פסלים שלא בהסכמת בעלי הרכוש, המדינה והאצילים. מכאן שהגרפיטי הוא, בין השאר, אמצעי לחשיפת דעות חברתיות ופוליטיות. דרך להבעת מחאה. עצם המעשה הלא חוקי והפגיעה ברכוש הוא צורה של מחאה.
אבל הגרפיטי של "נ נח נחמ נחמן" לא דומה למחאה, הוא דומה יותר לציורי המערות הקדמונים. למעשה, הוא מסמן טריטוריה. הוא ההוכחה לכך ש"עברנו כאן": חייליו של נפוליאון השאירו סימנים על הפירמידות; החייל ברוך ג'מילי רשם את שמו על בתי משאבות של חברת מקורות. בסופו של דבר - גרפיטי הוא כיבוש במרחב הוויזואלי.
 
1 Ehud Segev_DearNoga
גרפיטי על מתקן של שלט חוצות. תצלום:  אהוד שגב
 
מן המערות עבר הגרפיטי לאנדרגראונד. תרבות הגרפיטי חוגגת על קירות הרכבות התחתיות בעולם (אצלנו, התוכנית עדיין מחכה לאישור). תרבות הסטיקרים, גם היא, פורחת כאן. הסטיקר, מודבק בדרך כלל למכוניות והוא מתנייד במרחב. הוא חולף על פניך, או נוסע לפניך. לעומתו הגרפיטי צבוע במקום. אתה חולף על פניו. אתה יודע לזהות אותו עם קיר מסויים. עם כתובת. גרפיטי הוא סימן היכר של מקום.
הגרפיטי של נחמן מספר לנו על מקום אחר, על אומן. הארץ מלאה במשאת נפש למקום אחר. 
 
תמונה: אהוד שגב מפסל את הניגון הזה באותיות נאון. הפיסול בנאון - כאילו היה לוגו או שלט של בית ממכר - מהפיצוציה דרך בתי המרקחת ועד הקזינו - מאירים ומאדירים את הגרפיטי הזה מצד אחד וממסחרים אותו מצד שני. האדרה ומסחור הם ממילא מניעיו. שהרי "סגולה נפלאה לומר", וכמה שיותר.
עצם התצוגה של הגרפיטי-ניגון "נ נח נחמ נחמן מאומן" בתערוכת אמנות, הוא מעשה של ניכוס תרבותי: מה שעד היום נתפס כסמן חברתי, קהילתי, אמוני, עירוני, ויזואלי וכו'  - מתקבע בביקורת התרבות גם כסמן של תקופה וסמן של מקום.
 
לערב הפתיחה הזמנו, כדיג'יי, ואן ברסלבי-מוזיקלי, והיינו חבורה מקפצת ושמחה. 
2 Ehud Segev_DearNoga
                                    חבורת ברסלבים מתבוננים בשלט הניאון שפיסל אהוד שגב במיוחד לתערוכה. 
חלון אמנות נגה היקרה, שכונת נגה, יפו, נובמבר 2006



מורן שוב היא אוצרת ההקמה של בית לעברית, ראשון לציון - מרכז לעברית כשפה וכתרבות
 
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.
אני מעוניין/ת להרשם לניוזלטר ולקבל תכנים ועדכונים בנושאי אמנות ותרבות
בואו נהיה בקשר
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
השאירו פרטים ונחזור אליכם
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.