זמן קריאה : 3:59 דקות
השבוע בעולם האמנות / דבי לוזיה 27/7/16
ביקור בטייט מודרן המורחב, מסע לאינסוף, ולבסוף שכשוך בביצה המקומית
ביקור בטייט מודרן המורחב, מסע לאינסוף, ולבסוף שכשוך בביצה המקומית
אין תוכו כברו
בזכות ביקורי התכופים בטייט, חשתי שאני ממש מלווה את בניית האגף החדש, שנפתח בחודש שעבר והתרגשתי מאוד לקראת הביקור בו. התחושה הראשונית היתה הטבעיות שבה הוא מתחבר לקיים, באופן שנראה כאילו תמיד היה שם. לעומת זאת, סיור בפנים הבניין לווה באכזבה מסוימת, אולי בגלל הציפיות הגבוהות. החלונות הצרים הזכירו לי חרכי ירי ולא התרגשתי מגרם המדרגות הספירלי שכתבים שונים התלהבו ממנו. המדרגות בטייט בריטן מלהיבות הרבה יותר. לצערי, הפעם לא היה לי זמן לבחון את ה- Tanks שבמרתף - אותם חללים ששם איחסנו את הנפט בזמן שהבניין תפקד כתחנת כוח. יש השלמות שיצטרכו להמתין לביקור הבא. גשר עילי מרשים מעביר את הקהל בין האגף החדש לאגף הישן, שם מוצגות שתי תערוכות מצוינות: של מונה חאטום וג׳ורגי׳ה אוקיף. באתר המעודכן של הטייט אפשר למצוא הרבה מידע על כל תערוכה ובמיוחד וידאו על כל אחת משתי האמניות (בלינקים לעיל).
בזכות ביקורי התכופים בטייט, חשתי שאני ממש מלווה את בניית האגף החדש, שנפתח בחודש שעבר והתרגשתי מאוד לקראת הביקור בו. התחושה הראשונית היתה הטבעיות שבה הוא מתחבר לקיים, באופן שנראה כאילו תמיד היה שם. לעומת זאת, סיור בפנים הבניין לווה באכזבה מסוימת, אולי בגלל הציפיות הגבוהות. החלונות הצרים הזכירו לי חרכי ירי ולא התרגשתי מגרם המדרגות הספירלי שכתבים שונים התלהבו ממנו. המדרגות בטייט בריטן מלהיבות הרבה יותר. לצערי, הפעם לא היה לי זמן לבחון את ה- Tanks שבמרתף - אותם חללים ששם איחסנו את הנפט בזמן שהבניין תפקד כתחנת כוח. יש השלמות שיצטרכו להמתין לביקור הבא. גשר עילי מרשים מעביר את הקהל בין האגף החדש לאגף הישן, שם מוצגות שתי תערוכות מצוינות: של מונה חאטום וג׳ורגי׳ה אוקיף. באתר המעודכן של הטייט אפשר למצוא הרבה מידע על כל תערוכה ובמיוחד וידאו על כל אחת משתי האמניות (בלינקים לעיל).
אל האינסוף עם יאיו קוסאמה
עוד בלונדון, בצהרי היום החם ביותר של השנה אנשים עמדו בשמש מחוץ לגלריה ויקטוריה מירו כדי לראות את תערוכתה של יאיוי קוסאמה. גם אחרי הכניסה לבניין המשיכו התורים לשלושה חדרי האינפיניטי, מצופי המראות, שמעניקים תחושה של אינסוף.
גלריה מירו נמצאת בצפון לונדון, באיזור ממש לא נגיש אבל למשתדלים מצפה הפתעה משובבת נפש במרפסת האחורית של הגלריה.
התערוכה של קוסאמה תינעל ב-30 ביולי וזו חוויה מומלצת ביותר.
עוד בלונדון, בצהרי היום החם ביותר של השנה אנשים עמדו בשמש מחוץ לגלריה ויקטוריה מירו כדי לראות את תערוכתה של יאיוי קוסאמה. גם אחרי הכניסה לבניין המשיכו התורים לשלושה חדרי האינפיניטי, מצופי המראות, שמעניקים תחושה של אינסוף.
גלריה מירו נמצאת בצפון לונדון, באיזור ממש לא נגיש אבל למשתדלים מצפה הפתעה משובבת נפש במרפסת האחורית של הגלריה.
התערוכה של קוסאמה תינעל ב-30 ביולי וזו חוויה מומלצת ביותר.
כתוב על הקיר
בעוד שורדיץ׳ נהפך לאזור לוהט לאמנות רחוב, הסצינה מתפתחת גם באזורים אחרים כמו קמדן וגם הקני וויק - אזור שמעולם לא היתה לי סיבה לבקר בו - עד לשבוע שעבר, אז הוזמנתי להצטרף לסיור מטעם ארטרנטיב, המציעים סיורי אמנות בלונדון (בין השאר) בעברית. המדריכה יעל היתה מצוינת - רהוטה ומקצועית והיזור, על תעלות המים היה פשוט משגע. לא בדקתי סיורים אחרים אבל על זה אני יכולה להמליץ בחום.
בעוד שורדיץ׳ נהפך לאזור לוהט לאמנות רחוב, הסצינה מתפתחת גם באזורים אחרים כמו קמדן וגם הקני וויק - אזור שמעולם לא היתה לי סיבה לבקר בו - עד לשבוע שעבר, אז הוזמנתי להצטרף לסיור מטעם ארטרנטיב, המציעים סיורי אמנות בלונדון (בין השאר) בעברית. המדריכה יעל היתה מצוינת - רהוטה ומקצועית והיזור, על תעלות המים היה פשוט משגע. לא בדקתי סיורים אחרים אבל על זה אני יכולה להמליץ בחום.
הים של Hull
אירוע שהתאים בול לגיליון האחרון שעסק בצבעים, התרחש יום אחרי שנשלח ושווה איזכור: ספנסר טוניק, האמן שאנשים עומדים בתור להתפשט למענו, ביצע את המיצב האנושי האחרון שלו בעיר הנמל Hull במזרח אנגליה. המטרה היתה לחגוג את הקשר בין העיר לבין הים. 3,200 מתנדבים לא רק שהתפשטו למענו אלא גם צבעו את גופם בצבעי כחול ירוק והניבו צילומים עוצרי נשימה. הסרת הצבע כנראה לא היתה משימה פשוטה.
אירוע שהתאים בול לגיליון האחרון שעסק בצבעים, התרחש יום אחרי שנשלח ושווה איזכור: ספנסר טוניק, האמן שאנשים עומדים בתור להתפשט למענו, ביצע את המיצב האנושי האחרון שלו בעיר הנמל Hull במזרח אנגליה. המטרה היתה לחגוג את הקשר בין העיר לבין הים. 3,200 מתנדבים לא רק שהתפשטו למענו אלא גם צבעו את גופם בצבעי כחול ירוק והניבו צילומים עוצרי נשימה. הסרת הצבע כנראה לא היתה משימה פשוטה.
עוד המלצות בלונדון:
- תערוכת פורטרטים של דיוויד הוקני ברויאל אקדמי (יש אפילו נציגות ישראלית מפתיעה).
- פביליון הקיץ של הסרפנטיין. אתר פיקניק פופולרי.
- תחרות הפורטרטים השנתית של הנשיונל פורטרט גלרי. מרתק כתמיד.
- למי שטרם ביקר בגלריה החדשה של דמיאן הירסט ועוד לא נמאס לו מג׳ף קונס.
- ולסיום: תצוגת עבודות נבחרות לקראת המכירה הפומבית של אוסף דייוויד בואי נפתחה לפני יומיים 9 באוגוסט. המכירה תיערך בנובמבר ועד אז, מבחר מהאוסף יוצג בלוס אנג׳לס, ניו יורק, הונג קונג ולבסוף תוצג תערוכה גדולה בלונדון לקראת המכירה. ככה יוצרים באז...
סערת שנקר
ובינתיים אצלנו סערו הרוחות בביצה. ציור פרובוקטיבי אחד של סטודנט לאמנות הקפיץ הרבה פיוזים ועורר יותר תשומת לב משהגיע לו. קיצור הסיפור עבור מי שלא שמע חדשות השבוע: בתערוכת הגמר של שנקר הוצגה עבודה שבה אשה עירומה בדמותה של השרה איילת שקד. יולי תמיר, נשיאת המכללה, אשר חששה מתביעה משפטית יקרה, הורתה לצנזר את היצירה וכך כוסו פניה של שקד. לארי אברמסון, ראש המחלקה זעם על הצנזורה והתפטר, תוך כדי פרסום הודעה דרמטית. למחרת חזר בו מהתפטרותו לאחר שהגיע להבנות עם נשיאת המכללה. על הדרך, הסיפור תפס תאוצה ועורר תגובות. בעיני מדובר בסערה בכוס תה. הפרובוקציה סרת הטעם נועדה מראש לייצר מהומה ולכן אני לא מזכירה פה את שם היוצר וגם לא קוראת לו אמן כי בעיני סטודנטים לאמנות הם אמנים רק בפוטנציה. כדי לעורר כותרות היום לא נדרש הרבה יותר משילוב פוליטיקה ואמנות ולאו דווקא בחינניות, למרות פניה החינניות של השרה שקד. אגב, לפני שלושה חודשים פרסמתי ידיעה על ציור עירום של דונאלד טראמפ שצוזנר ברשת כתוכן פוגעני.
במקרה זה, אני מסכימה עם יולי תמיר שלא הכל לגיטימי בשם האמנות, במיוחד במה שנוגע לצנעת הפרט וזה בכלל לא קשור לפוליטיקה.
ובינתיים אצלנו סערו הרוחות בביצה. ציור פרובוקטיבי אחד של סטודנט לאמנות הקפיץ הרבה פיוזים ועורר יותר תשומת לב משהגיע לו. קיצור הסיפור עבור מי שלא שמע חדשות השבוע: בתערוכת הגמר של שנקר הוצגה עבודה שבה אשה עירומה בדמותה של השרה איילת שקד. יולי תמיר, נשיאת המכללה, אשר חששה מתביעה משפטית יקרה, הורתה לצנזר את היצירה וכך כוסו פניה של שקד. לארי אברמסון, ראש המחלקה זעם על הצנזורה והתפטר, תוך כדי פרסום הודעה דרמטית. למחרת חזר בו מהתפטרותו לאחר שהגיע להבנות עם נשיאת המכללה. על הדרך, הסיפור תפס תאוצה ועורר תגובות. בעיני מדובר בסערה בכוס תה. הפרובוקציה סרת הטעם נועדה מראש לייצר מהומה ולכן אני לא מזכירה פה את שם היוצר וגם לא קוראת לו אמן כי בעיני סטודנטים לאמנות הם אמנים רק בפוטנציה. כדי לעורר כותרות היום לא נדרש הרבה יותר משילוב פוליטיקה ואמנות ולאו דווקא בחינניות, למרות פניה החינניות של השרה שקד. אגב, לפני שלושה חודשים פרסמתי ידיעה על ציור עירום של דונאלד טראמפ שצוזנר ברשת כתוכן פוגעני.
במקרה זה, אני מסכימה עם יולי תמיר שלא הכל לגיטימי בשם האמנות, במיוחד במה שנוגע לצנעת הפרט וזה בכלל לא קשור לפוליטיקה.
בקצרה
דבי לוזיה, דור שני בגלריה שטרן, היא גם חוקרת תרבות ומחברת הספר "מדוע הפסיקה המונה ליזה לחייך", המנתח את עולם האמנות העכשווי.
טקסט זה לקוח מתוך מדור שבועי שנשלח במייל בכל יום שישי לאלפי מנויים.
להצטרפות לרשימת הדיוור לחץ כאן.
- 11 מועמדים החלו תהליך מיון לתפקיד האוצר הראשי של מוזיאון תל-אביב. שמותיהם לא פורסמו.
- אוצרת הצילום המוערכת של מוזיאון תל-אביב נילי גורן נפטרה מסרטן בגיל 50.
דבי לוזיה, דור שני בגלריה שטרן, היא גם חוקרת תרבות ומחברת הספר "מדוע הפסיקה המונה ליזה לחייך", המנתח את עולם האמנות העכשווי.
טקסט זה לקוח מתוך מדור שבועי שנשלח במייל בכל יום שישי לאלפי מנויים.
להצטרפות לרשימת הדיוור לחץ כאן.