זמן קריאה : 1:02 דקות
השבוע בעולם האמנות / דבי לוזיה 15/3/16
על השפעתו הנמשכת של בוטיצ׳לי וסיכום קצר של יריד ארטי
על השפעתו הנמשכת של בוטיצ׳לי וסיכום קצר של יריד ארטי
בוטיצ׳לי עדיין כאן
סנדרו בוטיצ׳לי הוא לא השם הראשון של אמן שעולה בדעתנו, אבל מתברר שהשפעתו של אמן הרנסנס הזה על התרבות המערבית ממשיכה להדהד כבר יותר מ-500 שנים. תערוכה חדשה שנפתחה השבוע במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון סוקרת את השפעת אידיאל היופי של בוטיצ׳לי על דורות של אמנים ומעצבים. בתערוכה מוצגות 50 עבודות מקוריות של בוטיצ׳לי והשפעת והשראת יצירותיו על תחומים שונים כמו אופנה, צילום וקולנוע. אני מבטיחה לדווח מהשטח בביקורי הבא בלונדון, בסוף חודש זה.
סנדרו בוטיצ׳לי הוא לא השם הראשון של אמן שעולה בדעתנו, אבל מתברר שהשפעתו של אמן הרנסנס הזה על התרבות המערבית ממשיכה להדהד כבר יותר מ-500 שנים. תערוכה חדשה שנפתחה השבוע במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון סוקרת את השפעת אידיאל היופי של בוטיצ׳לי על דורות של אמנים ומעצבים. בתערוכה מוצגות 50 עבודות מקוריות של בוטיצ׳לי והשפעת והשראת יצירותיו על תחומים שונים כמו אופנה, צילום וקולנוע. אני מבטיחה לדווח מהשטח בביקורי הבא בלונדון, בסוף חודש זה.
Venus, after Botticelli, 2008 by Yin Xin
שעטנז ייחודי
ישראל היא מדינת השעטנזים האמנותיים. בעוד שבעולם הגדול יריד אמנות הוא ארוע משמח, המוקדש כולו לגלריות, היריד היחיד שהיה קיים עד כה בארץ, "צבע טרי", הוא שעטנז ייחודי המחבר בין גלריות לאמנים עצמאיים - חיבור שאינו פועל בהכרח לטובת הגלריות. על רקע זה, היה מרענן להשתתף בארטי, יריד שמוקדש רק לגלריות, אף שגם הוא שעטנז, בהיותו ממוקם בבית מכירות פומביות. לכאורה, קיימת תחרות בין בתי מכירות פומביות לגלריות, שכן הם מתחרים על אותו השוק. אלא שמאחורי הקלעים קיים שיתוף פעולה הדוק ביניהם. אני כבר ביקרתי בירידים רבים בעולם ויריד ארטי בהחלט עומד בסטנדרטים של הירידים התוססים והפחות מעונבים מביניהם.
דבי לוזיה, דור שני בגלריה שטרן, היא גם חוקרת תרבות ומחברת הספר "מדוע הפסיקה המונה ליזה לחייך", המנתח את עולם האמנות העכשווי.
טקסט זה לקוח מתוך מדור שבועי שנשלח במייל בכל יום שישי לאלפי מנויים.
להצטרפות לרשימת הדיוור לחץ כאן.
ישראל היא מדינת השעטנזים האמנותיים. בעוד שבעולם הגדול יריד אמנות הוא ארוע משמח, המוקדש כולו לגלריות, היריד היחיד שהיה קיים עד כה בארץ, "צבע טרי", הוא שעטנז ייחודי המחבר בין גלריות לאמנים עצמאיים - חיבור שאינו פועל בהכרח לטובת הגלריות. על רקע זה, היה מרענן להשתתף בארטי, יריד שמוקדש רק לגלריות, אף שגם הוא שעטנז, בהיותו ממוקם בבית מכירות פומביות. לכאורה, קיימת תחרות בין בתי מכירות פומביות לגלריות, שכן הם מתחרים על אותו השוק. אלא שמאחורי הקלעים קיים שיתוף פעולה הדוק ביניהם. אני כבר ביקרתי בירידים רבים בעולם ויריד ארטי בהחלט עומד בסטנדרטים של הירידים התוססים והפחות מעונבים מביניהם.
דבי לוזיה, דור שני בגלריה שטרן, היא גם חוקרת תרבות ומחברת הספר "מדוע הפסיקה המונה ליזה לחייך", המנתח את עולם האמנות העכשווי.
טקסט זה לקוח מתוך מדור שבועי שנשלח במייל בכל יום שישי לאלפי מנויים.
להצטרפות לרשימת הדיוור לחץ כאן.