זמן קריאה : 1:18 דקות
לא משחקים
אמן המחאה הסיני איי וייויי מצליח באופן מרשים לשמר נוכחות מתמדת בכותרות. הסאגה הנוכחית עוסקת בקוביות לגו. האמן פנה לחברת לגו הדנית כדי לרכוש במחיר מוזל כמות גדולה של קוביות עבור פרוייקט שהוא מתכנן באוסטרליה. זו לא הפעם הראשונה שהוא משתמש בקוביות לגו באמנותו. אלא שחברת לגו מעוניינת לשמר מעמד נייטרלי ולכן הצהירה שאינה משתפת פעולה עם מטרות פוליטיות. למרות מאמר בגרדיא שיצר מהומה רבה, מתברר שחברת לגו לא באמת אסרה על האמן להשתמש במוצרה אלא סרבה למכור לו כמות מסחרית במחיר הנחה. זאת מתוך אתר של מעריצי לגו (יש דבר כזה...).בינתיים, ברחבי העולם קמו נקודות איסוף לגו עבור האמן.
אני מוכרחה לציין שוייויי יצר לעצמו סטטוס ייחודי בעולם האמנות. אמנם הוא אמן נרדף פוליטית בארצו, אך הוא בוודאי אינו מקופח כלכלית. זה לא מונע בעדו לטפח תדמית מעט צורמת של נזקקות ולעשות שימוש מניפולטיבי ברשת כדי לקדם את עצמו. צירוף המילים איי וייויי וצנזורה מקפיצים המוני אנשים ברחבי העולם, שמתגייסים כמו חיילים לטובתו, לעיתים מבלי לדעת את העובדות.
מצורף דימוי: כיתוב תמונה: נקודת איסוף לגו. מתוך האינסטגרם של האמן
העולם התחתון
מתחת לפני השטח העירוני יש, מסתבר, יותר מאשר מי תהום ועכברושים. ידוע למשל שיש מקומות בהם מתרחשים חיים שלמים מתחת לפני הקרקע. בעיר מונטריאול מתקיים אפילו פסטיבל אמנות תת קרקעי. השבוע נחשף החזון הבא של ניו יורק שגם הוא מתחת לקרקע, במרחב ששימש בעבר מסלול קרוניות ישן. איזה כיף לקרוא על אנשים בעלי חזון אמיתי, בעלי מעוף ויצירתיות שהופכים מקומות ״לא קיימים״ למרחבים שוקקים. הפרוייקט המכונה Lowdown זוכה גם לביקורת ציבורית אבל כמו תמיד, רעיונות אוונגרדיים מקדימים את טעם הציבור. הפרוייקט מיועד להיחנך ב- 2020 כשילוב של פארק ומרחב תרבותי. אותי זה מרגש מאד.
דבי לוזיה, דור שני בגלריה שטרן. סיימה את לימודי התואר השני ביחידה למחקר תרבות באוניברסיטת תל-אביב וכותבת בימים אלה את עבודת המאסטר שלה על אספני אמנות בישראל. לפני כשנה הוציאה לאור את הספר ״מדוע הפסיקה המונה ליזה לחייך״, המנתח את עולם האמנות העכשווי.
אמן המחאה הסיני איי וייויי מצליח באופן מרשים לשמר נוכחות מתמדת בכותרות. הסאגה הנוכחית עוסקת בקוביות לגו. האמן פנה לחברת לגו הדנית כדי לרכוש במחיר מוזל כמות גדולה של קוביות עבור פרוייקט שהוא מתכנן באוסטרליה. זו לא הפעם הראשונה שהוא משתמש בקוביות לגו באמנותו. אלא שחברת לגו מעוניינת לשמר מעמד נייטרלי ולכן הצהירה שאינה משתפת פעולה עם מטרות פוליטיות. למרות מאמר בגרדיא שיצר מהומה רבה, מתברר שחברת לגו לא באמת אסרה על האמן להשתמש במוצרה אלא סרבה למכור לו כמות מסחרית במחיר הנחה. זאת מתוך אתר של מעריצי לגו (יש דבר כזה...).בינתיים, ברחבי העולם קמו נקודות איסוף לגו עבור האמן.
אני מוכרחה לציין שוייויי יצר לעצמו סטטוס ייחודי בעולם האמנות. אמנם הוא אמן נרדף פוליטית בארצו, אך הוא בוודאי אינו מקופח כלכלית. זה לא מונע בעדו לטפח תדמית מעט צורמת של נזקקות ולעשות שימוש מניפולטיבי ברשת כדי לקדם את עצמו. צירוף המילים איי וייויי וצנזורה מקפיצים המוני אנשים ברחבי העולם, שמתגייסים כמו חיילים לטובתו, לעיתים מבלי לדעת את העובדות.
מצורף דימוי: כיתוב תמונה: נקודת איסוף לגו. מתוך האינסטגרם של האמן
העולם התחתון
מתחת לפני השטח העירוני יש, מסתבר, יותר מאשר מי תהום ועכברושים. ידוע למשל שיש מקומות בהם מתרחשים חיים שלמים מתחת לפני הקרקע. בעיר מונטריאול מתקיים אפילו פסטיבל אמנות תת קרקעי. השבוע נחשף החזון הבא של ניו יורק שגם הוא מתחת לקרקע, במרחב ששימש בעבר מסלול קרוניות ישן. איזה כיף לקרוא על אנשים בעלי חזון אמיתי, בעלי מעוף ויצירתיות שהופכים מקומות ״לא קיימים״ למרחבים שוקקים. הפרוייקט המכונה Lowdown זוכה גם לביקורת ציבורית אבל כמו תמיד, רעיונות אוונגרדיים מקדימים את טעם הציבור. הפרוייקט מיועד להיחנך ב- 2020 כשילוב של פארק ומרחב תרבותי. אותי זה מרגש מאד.
דבי לוזיה, דור שני בגלריה שטרן. סיימה את לימודי התואר השני ביחידה למחקר תרבות באוניברסיטת תל-אביב וכותבת בימים אלה את עבודת המאסטר שלה על אספני אמנות בישראל. לפני כשנה הוציאה לאור את הספר ״מדוע הפסיקה המונה ליזה לחייך״, המנתח את עולם האמנות העכשווי.