זמן קריאה : 2:57 דקות
מוזיאון עתידי של העבר
מוזיאון ארץ ישראל בתל-אביב מסמל יותר מכל מוסד אחר בעיר את שימור המורשת הארץ ישראלית. "קצת מצחיק והרבה אירוני, שדווקא מוסד שמקדש את פעילותו להגנה על ההיסטוריה שלנו ועל המסורת של עמנו, בחר במו ידיו לבטל ולמחוק את עברו שלו, את אחד האייקונים המזוהים איתו ואת התרבות המקומית. האם יותר קל לנו למחוק, להרוס ולהתחיל מחדש במקום לכבד את הקיים?" כך שואל עודד בן יהודה במאמר נוקב שהתפרסם באקסנט. הוא מנתח לעומק את האלמנטים של המיתוג החדש, שבאופן מוזר, בשמו המקוצר החדש מוז״א (ברוח המוזיאונים החשובים בעולם: מומה, מוקה ואחרים), לא נותר זכר למילה ישראל... עודד בן יהודה משער שה״י״ פשוט הפריעה לקיצור המבריק. בכתבה המעניינת ניתן לראות כיצד המיתוג מקיף את כל האלמנטים במוזיאון. ישנם חלקים מוצלחים יותר ומוצלחים פחות אבל גם לי קצת מפריע שאין זכר לעבר, שעליו מבוסס המוזיאון. אנחנו מכירים הרבה לוגואים שעברו ריענון תוך שמירה על המורשת. מה דעתך?
מוזיאון ארץ ישראל בתל-אביב מסמל יותר מכל מוסד אחר בעיר את שימור המורשת הארץ ישראלית. "קצת מצחיק והרבה אירוני, שדווקא מוסד שמקדש את פעילותו להגנה על ההיסטוריה שלנו ועל המסורת של עמנו, בחר במו ידיו לבטל ולמחוק את עברו שלו, את אחד האייקונים המזוהים איתו ואת התרבות המקומית. האם יותר קל לנו למחוק, להרוס ולהתחיל מחדש במקום לכבד את הקיים?" כך שואל עודד בן יהודה במאמר נוקב שהתפרסם באקסנט. הוא מנתח לעומק את האלמנטים של המיתוג החדש, שבאופן מוזר, בשמו המקוצר החדש מוז״א (ברוח המוזיאונים החשובים בעולם: מומה, מוקה ואחרים), לא נותר זכר למילה ישראל... עודד בן יהודה משער שה״י״ פשוט הפריעה לקיצור המבריק. בכתבה המעניינת ניתן לראות כיצד המיתוג מקיף את כל האלמנטים במוזיאון. ישנם חלקים מוצלחים יותר ומוצלחים פחות אבל גם לי קצת מפריע שאין זכר לעבר, שעליו מבוסס המוזיאון. אנחנו מכירים הרבה לוגואים שעברו ריענון תוך שמירה על המורשת. מה דעתך?
הלוגו החדש של מוזיאון ארץ ישראל
פוליטיק קורקטנס
הנה ידיעה שמטרידה אותי. מוזיאון הריקסמיוזאום באמסטרדם שוקד על פרוייקט שכל מטרתו ״לעדכן״ שמות של יצירות אמנות שיש בהן מילים שאינם מקובלות כיום. למשל, המילה ״כושי״. אמנים לא תמיד נתנו כותרות לציורים שלהם. האמת היא שרוב הכותרות ניתנו (ועדיין ניתנות) על ידי סוחרים כדי לסייע לרוכשים הפוטנציאליים להתחבר ליצירה. שמות מהעבר, בין אם ניתנו על ידי האמנים ובין אם הסוחרים, כותרות אלה מייצגות, לדעתי, מציאות תרבותית בנקודת זמן. ולכן, גם אם היום השמות לא מתנגנים בנועם באוזן הרגישה של המאה העשרים ואחת, לטעמי אין לשנותם כדי להתאים לתרבות ההווה אלא להשאירם כעדות לתרבות העבר.
הנה ידיעה שמטרידה אותי. מוזיאון הריקסמיוזאום באמסטרדם שוקד על פרוייקט שכל מטרתו ״לעדכן״ שמות של יצירות אמנות שיש בהן מילים שאינם מקובלות כיום. למשל, המילה ״כושי״. אמנים לא תמיד נתנו כותרות לציורים שלהם. האמת היא שרוב הכותרות ניתנו (ועדיין ניתנות) על ידי סוחרים כדי לסייע לרוכשים הפוטנציאליים להתחבר ליצירה. שמות מהעבר, בין אם ניתנו על ידי האמנים ובין אם הסוחרים, כותרות אלה מייצגות, לדעתי, מציאות תרבותית בנקודת זמן. ולכן, גם אם היום השמות לא מתנגנים בנועם באוזן הרגישה של המאה העשרים ואחת, לטעמי אין לשנותם כדי להתאים לתרבות ההווה אלא להשאירם כעדות לתרבות העבר.
כוכב בשמי שטוקהולם
זהו שבוע חג בשטוקהולם, אליה נשואות עיני העולם לכבוד הטקס השנתי של הענקת פרסי נובל. לכבוד האירוע, יצר האמן הסקנדינבי אולאפור אליאסון מיצב בצורת כוכב, הזוהר בשמיים מעל העיר. הפרוייקט, ששמו ״הכוכב שלך״ מבקש לחגוג ידע חדש, חלומות ואור. אור הוא מרכיב אופייני בעבודות של אליאסון, שעוסק לא מעט במזג אויר, בגלקסיות ובמדע. עבודה זו מורכבת מנורת לד בתוך מבנה אלומיניום, המוחזקת באויר על ידי בלון הליום. האור המופק על ידי הנורה נאגר בפאנל סולארי במהלך הקיץ האחרון, כך שלמעשה, השמש הקייצית מספקת אור בחורף החשוך. כמו הכוכבים עצמם, שהאור המוקרן מהם הוא אור ״ישן״, כך גם הכוכב המלאכותי
זהו שבוע חג בשטוקהולם, אליה נשואות עיני העולם לכבוד הטקס השנתי של הענקת פרסי נובל. לכבוד האירוע, יצר האמן הסקנדינבי אולאפור אליאסון מיצב בצורת כוכב, הזוהר בשמיים מעל העיר. הפרוייקט, ששמו ״הכוכב שלך״ מבקש לחגוג ידע חדש, חלומות ואור. אור הוא מרכיב אופייני בעבודות של אליאסון, שעוסק לא מעט במזג אויר, בגלקסיות ובמדע. עבודה זו מורכבת מנורת לד בתוך מבנה אלומיניום, המוחזקת באויר על ידי בלון הליום. האור המופק על ידי הנורה נאגר בפאנל סולארי במהלך הקיץ האחרון, כך שלמעשה, השמש הקייצית מספקת אור בחורף החשוך. כמו הכוכבים עצמם, שהאור המוקרן מהם הוא אור ״ישן״, כך גם הכוכב המלאכותי
של אליאסון ועל כך הוא אומר: ״האור הישן מנכיח את העבר ומאיר את הדרך לעתיד״. זהו מסר מהעבר אל העתיד. מבחינתו, מדובר במכונת חלומות, שמבקשת לעורר השראה להפוך חלומות ורעיונות למציאות״. אותי זה מרגש ממש.
דבי לוזיה, דור שני בגלריה שטרן, היא גם חוקרת תרבות ומחברת הספר ״מדוע הפסיקה המונה ליזה לחייך״, המנתח את עולם האמנות העכשווי.
טקסט זה לקוח מתוך מדור שבועי שנשלח במייל בכל יום שישי לאלפי מנויים.
להצטרפות לרשימת הדיוור לחץ כאן.
דבי לוזיה, דור שני בגלריה שטרן, היא גם חוקרת תרבות ומחברת הספר ״מדוע הפסיקה המונה ליזה לחייך״, המנתח את עולם האמנות העכשווי.
טקסט זה לקוח מתוך מדור שבועי שנשלח במייל בכל יום שישי לאלפי מנויים.
להצטרפות לרשימת הדיוור לחץ כאן.