זמן קריאה : 2:39 דקות
מילים: תרבות ואמנות האסלאם טיפחו את מלאכת הקליגרפיה כאחת מאבני היסוד שלהן. מי שיבקר בימים אלה בתערוכה "מכתוב: קליגרפיה מסורתית ועכשווית בין מזרח ומערב" "במוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח" בבאר שבע, יזכה למבוא מרתק על התרבות הזו. שרון לאור סירק, אוצרת התערוכה, מסבירה שם בין השאר ש"הכתיבה בשפה הערבית נתפסת כאמנות רוחנית, בהיותה השפה שבה הקוראן נגלה לנביא מוחמד במאה ה-7. המילים הראשונות שאלוהים משמיע באוזני מוחמד מצביעות על חשיבות הכתיבה בתרבות ובאמנות האסלאם: "קרא הן ריבונך הוא רב חסד, אשר לימד בקולמוס, לימד את האדם את אשר לא ידע" (סורה 96: 5-3).
מהמאה ה-15 והלאה התפתחה באסלאם קליגרפיה ציורית – שבה המילים הכתובות או צירופי המילים או אף פסוקים שלמים – מעוצבים בדמות חיות, אנשים, ומבנים אדריכליים. לעתים פענוח הציור והטקסט היה חלק מהעניין והיווה חידה עבור הצופים-קוראים, או שהיו אלה משפטים מתוך תפילות מוכרות או מילים מקודשות – כך שלא פענוח הטקסט היה לב העניין – אלא שמובנו וצורתו נחגגו כמה שעשוי להיות בעל כוח מאגי.
מהמאה ה-15 והלאה התפתחה באסלאם קליגרפיה ציורית – שבה המילים הכתובות או צירופי המילים או אף פסוקים שלמים – מעוצבים בדמות חיות, אנשים, ומבנים אדריכליים. לעתים פענוח הציור והטקסט היה חלק מהעניין והיווה חידה עבור הצופים-קוראים, או שהיו אלה משפטים מתוך תפילות מוכרות או מילים מקודשות – כך שלא פענוח הטקסט היה לב העניין – אלא שמובנו וצורתו נחגגו כמה שעשוי להיות בעל כוח מאגי.
תמונה:
הציורים הקליגרפיים המופיעים כאן מדגימים קליגרפיה זומורפית (zoomorphic) – כלומר כזו שנכתבת בקווי מיתאר בצורת בעל חיים, ואופיינית לאמנות המוגולית (מוּרוּלית), מדקאן בהודו במאות ה-16 וה-17. לא פעם בעל החיים הוא סוס; וגם אם לא סוס, אלא נניח פיל - כמעט ללא יוצא מהכלל תהיה זו חיה אחת במרכז הפריים. גם ציור המסגרת אופייני לסגנון אמנות זה. מדובר בציור על נייר בדיו, בצבעי מים אטומים ובאחד הציורים שכאן גם בזהב.
שני הציורים הם, כאמור, מדקאן בהודו, שנכבשה ונשלטה ע"י המוסלמים. קליגרפיית הסוס מן המאה ה-16 באותיות זהב ושרוכב קטן יושב עליו – ניכרת בסגנונה המוקדם. זו קליגרפיה לטקסט מתוך הסורה השניה בקוראן. לצערי איני יודעת לקרוא ולומר מהו הטקסט המופיע באותיות השחורות על הסוס מן המאה ה-17. האותיות ברגליו נדמות בעיני לעצמות, והוא מטיל צל מטושטש תחתיו.
"המוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח" בבאר שבע נפתח לפני כשנתיים וחצי בתוך המסגד העות'מאני היפיפה שנבנה ב-1906 ושימש לתפילה עד לכיבוש המקום ב-1948. ביום שבו ביקרתי בתערוכה ביקר בה גם בחור בדואי צעיר, שנשא שטיח תפילה תחת זרועו, וקיווה להתפלל במסגד שבו התפלל סבו.
הציורים הקליגרפיים המופיעים כאן מדגימים קליגרפיה זומורפית (zoomorphic) – כלומר כזו שנכתבת בקווי מיתאר בצורת בעל חיים, ואופיינית לאמנות המוגולית (מוּרוּלית), מדקאן בהודו במאות ה-16 וה-17. לא פעם בעל החיים הוא סוס; וגם אם לא סוס, אלא נניח פיל - כמעט ללא יוצא מהכלל תהיה זו חיה אחת במרכז הפריים. גם ציור המסגרת אופייני לסגנון אמנות זה. מדובר בציור על נייר בדיו, בצבעי מים אטומים ובאחד הציורים שכאן גם בזהב.
שני הציורים הם, כאמור, מדקאן בהודו, שנכבשה ונשלטה ע"י המוסלמים. קליגרפיית הסוס מן המאה ה-16 באותיות זהב ושרוכב קטן יושב עליו – ניכרת בסגנונה המוקדם. זו קליגרפיה לטקסט מתוך הסורה השניה בקוראן. לצערי איני יודעת לקרוא ולומר מהו הטקסט המופיע באותיות השחורות על הסוס מן המאה ה-17. האותיות ברגליו נדמות בעיני לעצמות, והוא מטיל צל מטושטש תחתיו.
"המוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח" בבאר שבע נפתח לפני כשנתיים וחצי בתוך המסגד העות'מאני היפיפה שנבנה ב-1906 ושימש לתפילה עד לכיבוש המקום ב-1948. ביום שבו ביקרתי בתערוכה ביקר בה גם בחור בדואי צעיר, שנשא שטיח תפילה תחת זרועו, וקיווה להתפלל במסגד שבו התפלל סבו.
כתובת מתוך הסורה השניה של הקוראן, כתובת דמוית סוס, דקאן, הודו, המאה ה-17.
דמוית סוס, דקאן, הודו, המאה ה-16 מוזיאון ישראל, ירושלים.
מוצג עד ה-23.11.17 בתערוכה "מכתוב"
מורן שוב היא אוצרת ההקמה של בית לעברית, ראשון לציון - מרכז לעברית כשפה וכתרבות
דמוית סוס, דקאן, הודו, המאה ה-16 מוזיאון ישראל, ירושלים.
מוצג עד ה-23.11.17 בתערוכה "מכתוב"
מורן שוב היא אוצרת ההקמה של בית לעברית, ראשון לציון - מרכז לעברית כשפה וכתרבות