מילים מפוסלות/ סיפונים של ספרים

מילים: נייר הבִּטְנה, המצויר ומודבק לכפולה הפותחת הראשונה (וכמוה גם לאחרונה) של ספר בכריכה קשה, נקרא פוֹרְזָץ – מהמילה הגרמנית Vorsatz, שמובנה כוונה, מטרה, תכלית; ומכאן, בהשאלה, פורזץ של ספר מכַוון לתוכו של הספר. הרישום או הציור שמופיע על הפורזץ – מעיד על משהו מתוכו או מרוחו של הספר. על המסופר בו, ובוודאי על המאויר בו. ישנם פורזצים שהם מפות (ולהם נקדיש את אחד המדורים הבאים), וישנם פורזצים שמעוצבים כפאטרן (דגם שחוזר על עצמו פעמים אחדות בתבנית קבועה). בִּטְנָת בגד היא שכבת בד המצפה את פנים הבגד, ופורזצים המאויירים בפאטרן מזכירים בִּטְנה מעוצבת של ז'קט למשל.
כשאנחנו פותחים ספר עם כריכה קשה, והמבט שלנו נפגש בפורזץ מאויר, אנחנו כמו פותחים שער אל גן פורח, או פותחים דלת אל הנוף שבתוכו תכף נצא למסע. במובן הזה, פורזצים הם כמו סיפונים של ספינות – עדיין לא נכנסו אל בטן האניה, אל לבו של הספר; אנחנו עומדים על הסיפון וצופים אל האופק, לשם עומדת להפליג הספינה. פורזצים הם סיפונים של ספרים. מסעות מתחילים בסיפונים. 

תמונה: במדור הפעם, מוצגים שני פורזצים שאיירה צִלָּה בינדר (1919 – 1987) לספרי ילדים. בינדר, היתה בת למשפחת כורכים (Buchbinder) שעלתה מפולין ולאביה היתה כריכיית ספרים ברחוב רענן בשכונת פלורנטין שבדרום תל-אביב. כבת למשפחת כורכים הכירה צִלָּה מילדות את הגיליונות הגדולים המודפסים שהמכונות מקפלות והופכות לעמודי ספרים, ואת הכריכות הקשות של ספרים שהדף הלבן החלק של הבִּטנה כורך אותן יחד לעמודי הספר המקופלים, ושרק אחדים מהם זוכים להתהדר באיור המיוחד לו, המסמן את תחילתו של המסע.