צ'ט עם לאו ריי

צ׳ט עם לאו ריי 

 ריי, אחד המרצים המרכזיים בבסיס, הוא צייר ואמן קליגרפיה, בעל תואר שני בפיסיקה תאורטית ובאמנות והוראת האמנות מהאקדמיה לאומנויות של ליטא. 

 

מה תלוי אצלך בבית? 
"ציור של סימון אג'יאשווילי, הדפס משי של אריה וייס, אקוורל של מוניקה פישר, יצירת קליגרפיה של אלברטס גורסקאס ורישום אחד שלי".
מי האמן או האמנית שהשפיעו עליך?  
"פול קליי". 
 
עם איזו דמות היית רוצה לשתות כוס בירה? 
 "רמברנדט". 
 
איזה ספר יש לך ליד המיטה? 
 "יש ארבעה ספרים: 
'Vision and Art - The Biology of Seeing' by Margaret Livingstone 
'A Life Sacred and Profane – Caravaggio' by Andrew Graham-Dixon 
'The Roots of Romanticism' by Isaiah Berlin 
אבל אני קורא סיפור בלשי מהקינדל שלי". 
 
מה היית עושה אם לא היית אמן?  
"הייתי מת משיעמום". 
 
באיזו תקופה אמנותית היית בוחר לחיות?  
"שנות ה-50 באסכולת ניו יורק". 
 
מה האני מאמין שלך כמורה לאמנות?  
"קודם כל, אני מלמד ציור, קליגרפיה ורישום אקספרסיבי, ולא אמנות. אמנות זה מושג מטעה, בתקופה אחרונה במיוחד. אי אפשר ללמד אדם להיות אמן, אפשר ללמד אותו לרשום או לצייר במידה זו או אחרת. לפי ניסיון רב שנים, בערך %3 מבוגרי אקדמיות נעשים אמנים מוכשרים, פעילים ומוכרים. במדע %3 זה גודל של טעות סטטיסטית. בסופו של דבר אני מאמין שהתפקיד של בית ספר לאמנות זה להעלות את רמת התרבות של החברה בסביבתו, ולשמוח אם יצאו ממנו כמה אמנים טובים". 
 
מה דעתך על גיוס אמנים למכירות צדקה? 
״תרמתי שלוש או ארבע פעמים את הציורים שלי למכירות צדקה. הדבר הזה וולונטרי, בגלל הסיבה הזאת אין לי דעה עליו. אבל כל פעם שתרמתי ציור, נשאר לי טעם רע בפה. בעתיד לא אתרום יותר״.