זמן קריאה : 1:54 דקות
צבעי בסיס
התערוכה המצוינת "הפרדת צבעים" עוסקת בזהות, מגדר והגירה בלי להיכנס לשום מגירה פוליטית
התערוכה המצוינת "הפרדת צבעים" עוסקת בזהות, מגדר והגירה בלי להיכנס לשום מגירה פוליטית
לעתים רחוקות יש תערוכות שמייתרות מלים, הסברים וכו׳. "הפרדת צבעים", שמוצגת כעת בגלריה של בית הספר "בסיס", שייכת לקטגוריה זו. זוהי תערוכה מינימליסטית ומדויקת, אוורירית ומופשטת, חדה ואינטליגנטית, מושגית ועם זאת רגשית ומרגשת.
קרן גלר, ללא כותרת, 2016
גילי אבישר, דגלים מופשטים, 2014-16
בתקופה שבה הגזענות עולה על גדותיה, בחירה בשם "הפרדת צבעים" מעוררת ציפיות לתערוכה פוליטית במובהק. זה לא קורה. באופן מפתיע התערוכה מצליחה לשמור על מרחק ניכר משאלות פוליטיות עכשוויות ויחד עם זאת לעסוק בסוגיות שעוסקות בזהות, בלאומנות, במגדר ובהגירה, באופן מופשט ומרוחק. אפשר לראות בזה אקט של תחכום - דרך להעלות שאלות וקונפליקטים מבלי להיחשד מיד באמנות שמאל.
יערה צח, כחול פועלים, 2016
עדן בנט, ללא כותרת, 2010
ההצבה בתערוכה מצוינת, הן מבחינת הצבעוניות והן מבחינת ההקשרים הצורניים והתוכניים, וכך גם מרבית העבודות. יש בה משתתפים מהדור הוותיק כמו אלימה, פנחס כהן גן, משה גרשוני, שעבודותיהם משתלבת נהדר עם נציגי הדור הצעיר, בהם אנג׳לה קליין, ורד נסים, גילי אבישר, עדן בנט, יערה צח וקרן גלר שמציגה שתי עבודות מצוינות: עמוד צבעוני גבוה עשוי מערימת שמשוניות המונחות זו על זו, ועבודת וידיאו משעשעת מאוד שבה נצפית קבוצת מבוגרים בבגד ים, קמים, עומדים ושרים בתוך בריכת מים מתנפחת וברקע קשת צבעים עשויה ממזרני ים.