זמן קריאה : 2:35 דקות
תופסים צבע / דנה גילרמן 12/4/16
היריד "צבע טרי" שב ומוכיח את חשיבותו בעידוד ההשקעה באמנות ישראלית
היריד "צבע טרי" שב ומוכיח את חשיבותו בעידוד ההשקעה באמנות ישראלית
יריד האמנות "צבע טרי" התקיים השבוע בפעם השמינית, ואין זה עניין של מה בכך. בארץ שבה התרבות עומדת בעדיפות אחרונה ואספנים מקומיים מעדיפים להשקיע באמנות בינלאומית (בטיעון כי "אין שוק לאמנות ישראלית"), היריד, שנסגר בשבת, לא רק מעודד השקעה באמנות, אלא גם גרם לכניסתו של יריד נוסף למשחק: 'arTi', שהתקיים לאחרונה בגלריה תירוש. כך הדברים קורים בכל העולם - יריד מוצלח מייצר ירידי לוויין מוצלחים, שבתורם מייצרים ירידים נוספים.
גם השנה שמרו מארגנות היריד, יפעת גוריון ושרון טילינגר, על הפורמט הקבוע: מתחם של גלריות ומעצבים לצד חממת אמנים עצמאיים - גולת הכותרת של היריד - שבה הוצעו למכירה עבודות של אמנים צעירים שפועלים ללא חסותן של גלריות.
גם השנה שמרו מארגנות היריד, יפעת גוריון ושרון טילינגר, על הפורמט הקבוע: מתחם של גלריות ומעצבים לצד חממת אמנים עצמאיים - גולת הכותרת של היריד - שבה הוצעו למכירה עבודות של אמנים צעירים שפועלים ללא חסותן של גלריות.
זילארד גספר, פיסול תוך כדי אגרוף
השנה נוספה גם תערוכה בינלאומית באצירתה של גוריון. בלט בה לטובה מיצב יפהפה בשם "ריקות אנכית" של האמן היפאני אונישי יאסואקי: עץ המכוסה בנטפים של דבק לבן. משתתף בינלאומי מעניין נוסף היה המתאגרף והאמן הרומני זילרד גספר. לאורך חמשת ימי היריד, העלה גספר פעמיים בערב מיצג ביזארי שבו חבט בשק איגרוף שיצר מחומר רך. בכך הוא שינה את צורתו של השק, והתוצאה היתה מעין פיסול בתנועה.
המיקום של היריד השנה - נמל תל אביב - היה מוצלח מאוד. התערוכות הוצגו בשני מתחמים גדולים, מסודרים ומרווחים, שאיפשרו תנאים טובים לצפייה. בחממת העצמאיים הרשים במיוחד מדיום הצילום, שנמצא במצוקה כבר כמה שנים, עם עבודות של מיכל מדנבליק, אילן כרמי, תום מרשק, הדר סייפן ודפנה גזית. עוד בלטה בחממה סדרת רישומים על דיקט של שלי רויכמן, יצירותיה של נטע קונס המדמות עבודות יד שעשויות שתי וערב וכלי הפורצלן של רונית ברנגה, שיוצרים התפעלות, סקרנות ודחייה בו־זמנית.
המיקום של היריד השנה - נמל תל אביב - היה מוצלח מאוד. התערוכות הוצגו בשני מתחמים גדולים, מסודרים ומרווחים, שאיפשרו תנאים טובים לצפייה. בחממת העצמאיים הרשים במיוחד מדיום הצילום, שנמצא במצוקה כבר כמה שנים, עם עבודות של מיכל מדנבליק, אילן כרמי, תום מרשק, הדר סייפן ודפנה גזית. עוד בלטה בחממה סדרת רישומים על דיקט של שלי רויכמן, יצירותיה של נטע קונס המדמות עבודות יד שעשויות שתי וערב וכלי הפורצלן של רונית ברנגה, שיוצרים התפעלות, סקרנות ודחייה בו־זמנית.
רונית ברנגה, סקרנות ודחייה בו זמנית
את ההצגה גנב השנה ביתן העיצוב. התחום שנכנס ליריד לפני שלוש שנים כילד חורג (ובהתחלה לא בהצלחה רבה) נראה הפעם מצוין. הוצגו בו גופי תאורה נהדרים, תכשיטים ייחודיים ומיני פריטים שמפלרטטים עם המושג פרקטי. התחושה היא שגם עיצוב הוא ייחודי ויצירתי, ונותן פייט רציני לטריטוריה הסמוכה שמוגדרת כ"אמנות". יותר מזה, המוצגים בתערוכה "מעצב אוסף" (אוצרת רננה בנית) - סדרת כלי קלקר של Reddish ומיצב מניפות של "ארבע וחמישה - קבוצה לעיצוב" - חידד ביתר שאת שתי שאלות: היכן עובר הגבול שבין אמנות לעיצוב, והאם לא הגיע הזמן לבטל אותו.
(המדור פורסם לראשונה ב-"7 לילות")
(המדור פורסם לראשונה ב-"7 לילות")