מיצג הוא עבודת אמנות בינתחומית המבוצעת מול קהל בזמן אמת, ובה הכלי המרכזי הוא גופו של האמן. במיצג עשוי אמן או קבוצת אמנים לשלב אובייקטים, אלמנטים בחלל, צליל, אור, ווידיאו, משחק, מחול, שירה ועוד.
המיצג מבקש לערב את הקהל באופן חווייתי על מנת להפנות את תשומת לבו למשמעויות חדשות, חתרניות, לא מדוברות, כדרך לערער את הסדר הקיים.
כמדיום אמנותי הוא נולד בתחילת המאה ה-20, בהופעותיהם האבסורדיות ופורעות המסורת והאסתטיקה המקובלת של אמני הדאדא, אשר ביקשו למחות על זוועות מלחמת העולם הראשונה. המדיום המשיך להתפתח בעקבות הופעת אמנות הגוף בשנות ה-60 וה-70 וכענף של האמנות המושגית. ורבים מהמיצגים בתחילת הדרך היו קשים מאוד לצפייה. למשל, האמן כריס ברדן שביקש שיירו בו (ואכן זה מה שקרה) והמיצגים של מרינה אברמוביץ ואוליי לאייסיפן, שלעתים כמעט נגמרו במוות. כבמקרים אחרים בתולדות האמנות, המדיום החתרני והאוונגרדי התמסד והתקבל בחללי האמנות התקניים. עבודות מיצג מתועדות לרוב, והתיעוד הופך לעתים בעצמו למצע בעבודות אמנות חדשות.
