יעקב דוֹרְצ'ין (נולד ב-12 במרץ 1946) הוא פסל, צייר, רשם ואנטומולוג ישראלי, חתן פרס ישראל בתחום האמנות הפלסטית (2011), פרופסור לאמנות באוניברסיטת חיפה ומנהלו האמנותי של בית הספר בסיס לאמנות ותרבות.

יצירותיו של דורצ'ין לאורך שנים רבות הם אסמבלז'ים ופסלים עשויים על פי רוב ממתכות, ברזל חלוד עם פה ושם חריגות בחומר ושרידי צבע בברזל. חלק מהיצירות מונומנטליות ומוצבות בחללים פתוחים. בשנת 1995 נערכה במוזיאון תל אביב לאמנות תערוכתו "באר אטומה" שהתקיימה בחצר המוזיאון בשל גודלם ומשקלם החריג של הפסלים מסדרת הבארות. בשנת 2009 נערכה רטרוספקטיבה שלו במוזיאון תל אביב. התערוכה לוותה בקטלוג מקיף ובמאמרים. במאמרו כתב אוצר התערוכה מרדכי עומר: "דומה שהמתח בין הקו לחומר תואם או מהדהד את המתח החוזר ועולה ללא הרף בכל עבודותיו של דורצ'ין – המתח בין הפואטי לקונקרטי, בין מסה שהיא בבחינת "נתון" לבין קו המבקש להיווצר מתוכה ו"להסתדר עמה" על מנת לשמר את המציאות האנושית החבויה בתוככי החומר."

פסלים ציורים ורישומים של דורצ'ין מצויים באוספים רבים בישראל ובעולם. רבים מפסליו מוצבים באתרים ציבוריים ברחבי הארץ, במוסדות להשכלה גבוהה, במשכן הכנסת וכן באוספי מוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב ומוזיאון תפן. על יצירתו זכה דורצ'ין בפרסים רבים, בהם: פרס אוסקר פנדלר מטעם קיבוץ לוחמי הגיטאות 1985. פרס אופטוביצר מטעם מוזיאון חיפה לאמנות 1998. פרס א.מ.ת (יחד עם יאיר גרבוז) 2003. פרס מטעם קרן המדע והתרבות של משרד ראש הממשלה (2005) פרס אוייגן קולב ברישום ולתחריט 2006 ופרס ישראל לאמנות פלסטית 2011.