כאשר אנחנו אומרים גיבורי-על, אנחנו חושבים על סדרה של גיבורים-גברים, שבד"כ בעקבות פגיעה כזו אחרת זכו לכוחות-על, ושהם מפעילים אותם כדי להילחם בנבלים בעלי כוחות רשע ומטרותיהם המרושעות.
גיבור-על אם כן, הוא צירוף שמחבר בין כוחות על-אנושיים כדי להשפיע על המציאות ובין מטרות וערכים נאצלים ומוסריים שבשמם ולמענם פועלת הדמות ומתוך כך היא זוכה להגדרה "גיבור". לא מקרי אם כן, שבעולם המוכר לנו, המבוסס על הגמוניה גברית ארוכת שנים, רובם של גיבורי-העל הם גברים.
כאשר לנשים יש כוחות על, הן בדרך כלל מוצגות כמכשפות, שמשתמשות בכוח שלהן באופן מזיק ופוגעני שמחבל בכל מה שהוא מוסרי, ראוי וצודק.
מדוע זה כך? מהו שמאיים בכוח-העל של נשים והופך אותן ל'מכשיפות'? מה יש בדבר כדי ללמד אותנו על היחס בין נשים ובין מה שנתפס הסדר הטוב של העולם?
האם ניתן לכתוב מחדש ולחלץ את סיפורה של המכשפה כאשה בעלת כוח להשפיע ולשנות את המציאות מהגדרתו הפושעת והמאיימת? האם יש נרטיב שיוכל להזמין אותנו להתיידד מחדש עם כוחות בריבונות נשית, ולזהות את השפעתה המיטיבה עם העולם?
ההרצאה תתחקה אחר השאלות הללו באמצעות מכשיפות בכלל והתבוננות בסרט 'מליפיסנט' (2014) בפרט.

ד"ר רוני הלפרן – מרצה בתכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל-אביב, עוסקת בשאלות של זהות נשית בספרות, בקולנוע, בטלוויזיה ובתרבות פופולארית.
ספרה גוף בלא נחת – ספרות הנשים הישראלית 1985-2005, ראה אור בשנת 2013 בסדרת מגדרים של הקיבוץ המאוחד, ואנתולוגיית המאמרים שערכה היכן אני נמצאת? פרספקטיבות מגדריות על מרחב, יצאה ב-2013 בהוצאת פרידריך אברט והמכללה האקדמית בית-ברל.

ההרצאה הבאה בסדרה:
 13.03.19
ד"ר אבנר שביט (וואלה!NEWS) – אבירים אפלים ופנתרים שחורים