פשט / תערוכה קבוצתית
25/10/19 - 4/1/20
  • ורד נסים, כוחות משותפים, 2007, תצלום
פשט
תערוכה קבוצתית
אוריאל מירון, מיכל נאמן, ורד נסים, אפרת נתן, אורלי סבר
 

"פָּשַׁטְתִּי אֶת הַמְּעִיל וְנָשָׂאתִי אוֹתוֹ עַל הַכָּתֵף. הוּקַל לִי" (בָּשׁוֹ)*
 
אשרינו, הנטל הוסר. גם אם עוּלם של נימוק, הסבר, פרשנות או דרש נישא עתה על כתף, אפשרויות השימוש הגלומות בו נותרות פתוחות, נתונות לבחירה.
הגופניות והקריאה לפעולה הטמונות בהוראותיו השונות של השורש פ.ש.ט. (ובכלל זה, במשתמע ובהשאלה, קריאת הפשט של המקרא) מרמזות לכאורה מלכתחילה להתנגדות לכסות, אם בלבוש או בהמשגה. בהשאלה, אפשר לתהות האם בכוחן של אלו להפוך את חוויית ההתבוננות ביצירת אמנות לבלתי-אמצעית ולחלצה ממתווכים פרשניים ומן הסד התיאורטי; לחלופין, עולה השאלה מהי תקפותה של הצעה לקרוא ולבחון את מהלכה של תערוכה באמצעות אבני יסוד כגון גוף, תנועה, כיוון ופעולה אגב עקירת הקביים המילוליים/פרשניים מתחת לרגליה ומסירת מפתחות הפענוח לצופה אקראי.
גם אם ברי לכול כי מבט, באשר הוא, תמיד טומן בחובו עולם מובנה ומורש, הרי שתערוכה זו מבקשת לדחות מהלכים כלשהם של רדוקציה רומנטית ולאחוז בַּכלל כי אמנות מדברת "כלשון בני אדם" וכך גם יש להבינה.**

מפשוטו של פשט עולה כי אין הוא מטפורה או אלגוריה, אלא שוטח דברים כהווייתם. מדוע אפוא יש הסוברים כי הדבר עצמו במופעו הגולמי זקוק בכל זאת לרובד קריאה נוסף, לפרשנות, לתמלול, לְדְרָש? האם קריאה כזו, הגוזרת גזירה שווה בין הביטוי הלשוני לרפרנט שלו, בכלל אפשרית והאם ייתכן יותר מפשט אחד? 
האם תיתכן קריאת פשט של אמנות פלסטית או שקריאה כזו הופכת מניה וביה לפשטנית ואילו רק פירוק מורכבותה המרובדת של החוויה הוויזואלית הוא לגיטימי? מיהם אותם בני סמכא שבכוחם לקבוע מסמרות באשר לאופני ההסתכלות ביצירת אמנות ולהכתיב את הקודים, את הטרמינולוגיה ואת ההיררכיות ההולמים לקריאתה ולהבנתה? ואם לא די בכך, כלום לא מתגלם כאן לנגד עינינו הפער בין קריאה מטריאליסטית (פשט) לבין אינדוקטרינציה מטעם (דרש)? מהו מקומה של האמנות המופשטת בדיון זה, ומהם המהלכים המחלצים משמעות מתוך המופע הקונקרטי של האובייקט (למשל: כיסא, גופייה, קערה), של העצם המאוזכר בכותרות העבודות (למשל: "דגל", "נשל", "חלָב") ו/או של הפעולה הפרוזאית המגולמת בהן (למשל, ניקיון, עבודה חקלאית).
 
שלומית ברויר


*  תודתי לסמדר שינדלר על שהפנתה אותי ל"פשט" מתוך ספרו של זלי גורביץ' פסוקים (הליקון/מודן 2012), שם מופיע הצטוט משירו של בשו.
** אמירה זו התנסחה בהשראת הכלל או העיקרון "דיברה תורה כלשון בני אדם", שמקורו במחלוקת שנתגלעה בקרב חז"ל על שיטת הפרשנות הראויה של המקרא, פשט או דרש. ובניסוחו של הרמב"ם (מורה נבוכים א, כו, מהדורת שוורץ), "ידועה לך האמירה שלהם (חז"ל) הכוללת את כל סוגי הפירושים הקשורים בתחום זה, דהיינו, מה שאמרו: 'דברה תורה כלשון בני אדם'. משמעות הדבר שכל שבני-האדם כולם מסוגלים להבינו ולציירו במחשבה ראשונה הוא אשר יוחס כהכרחי לא-ל יתעלה". ראו: https://www.biu.ac.il/JH/Parasha/bereshit/yab.html#_ftn1.
 
תיעוד הקמת המיצב "חשיפה" של אפרת נתן > https://youtu.be/P-qZcKPAyvc

הגלריה פתוחה בשבת, 30/11/19 בשעות 10:00 - 14:00

נעילת התערוכה: שבת, 04/01/20, בשעות 10:00 - 14:00

שיח גלריה בשעה 12:00
קרא עוד
כל הזכויות שמורות לבסיס לאמנות ותרבות
CREATED BY FIRMA & Compie. בסיס לאמנות ותרבות בסיס לאמנות ותרבות

רוצה לדעת עוד?