"אין שום דבר מבזה בציור שלי"

זמן קריאה: 2:07 דקות

"אין שום דבר מבזה בציור שלי"

בראיון (בדוי) עם ים עמרני, הסטודנט משנקר שצייר את שרת המשפטים איילת שקד בעירום, הוא אומר שבסך הכל ניסה להצביע על הצביעות שבה לוקים הצופים. הוא גם סבור שאם מישהו לוקה בסקסיזם זה דווקא המוסד שבחר לצנזר את יצירתו

 

דנה גילרמן: ים, מדוע בחרת לצייר את שרת המשפטים בעירום?
ים עמרני: "קודם כל חשוב לי רק להבהיר שמדובר בפרט קטן מתוך ציור ענק שמשתרע על פני כמה מטרים. הוא מערבב הרבה מאוד דימויים, דמויות וטקסטים, קצת כמו בליל כאוטי ואפוקליפטי של המציאות החברתית והתקשורתית שלנו, בצבעים עזים, פּוֹפּיים. ואם נחזור לשאלה שלך, החלק הזה נולד מכרזה שפורסמה בפייסבוק לערב להקות רוק צעירות, שם הופיע איור של שקד בעירום בוטה, עם רגליים מפושקות ותחתונים מופשלים".

ד"ג: ובמה זה שונה מהשימוש שאתה עשית בה?
י"ע: "קודם כל, אין שום דבר מבזה בדימוי שלי. הוא נראה כפלקט, כלומר כקולאז', לא ניסיתי ליצור תחושה של ריאליזם, של אמינות. בנוסף, הציור מציג אותה כדמות זקופה, שמישירה מבט. יש בה כוח, היא לא מפלרטטת עם הצופה, וזהו לא עירום שנועד לגרות או להתגרות. יש בציור התייחסות ישירה לנשים שמישירות מבט בתולדות האמנות: מהדמות הנשית בארוחה עירומה על הדשא של מאנה, שמשם לקחתי את התנוחה, דרך העלמות מאביניון של פיקאסו, שמבטן מתריס מול הצופה. לא כל עירום הוא סקסיזם ובמיוחד במקרה של שקד, אשה בעלת עמדה וכוח, שיוצרת בעצמה לא מעט שערוריות".

ד"ג: את הפוליטיקאים הופכים לקציני אס-אס ואת הפוליטיקאיות לנערות אמצע? זה בעצם סקסיזם.
י"ע: "גם את שקד ראינו במדי אס-אס אחרי הצעת החוק שלה, שארגונים הממומנים על ידי מקורות זרים יחויבו לציין זאת בכל מסמך ולענוד תג זיהוי בכנסת. אז נכון שבחרתי להציג אותה בעירום כדי לעורר תשומת לב, אבל גם כדי להצביע על הצביעות של החברה. הרי סביבנו אין דבר שלא נגוע בסקסיזם בוטה, כל הנשים בכרזות ובפרסומות ברחוב מפרסמות מוצרים בתנוחות הלקוחות מעולם הפורנוגרפיה. אגב,  בציור ישנן עוד שתי דמויות עירומות שאף אחד לא ביקש ממני להסתיר באיקס שחור. למה?"

ד"ג: אולי כי במקרה של שקד אתה בעצם כפית עליה את העירום?
י"ע: "והבנות העירומות שמופיעות בכרטיסי ליווי ברחובות תל אביב בחרו בזה? היה להן חופש בחירה? זו צביעות חברתית שגם גברת תמיר נפלה בה נפילה חזקה. אם כבר, דווקא הסקסיזם שלה יצא החוצה - היא זו שיצרה הייררכיה בין נשים שאסור להציג עירומות לבין נשים שמותר. הדבר היחיד שהיה חשוב לה הוא להסתיר את הפנים, ובכך היא השלימה את תהליך ההחפצה - כלומר, הפיכת האשה לחפץ בלבד, מה שעוברות נשים כל דקה, כל יום ובכל מקום".

ד"ג: אולי פשוט התגובה שלה נבעה מחשש ששרת המשפטים תתבע את שנקר ותעצור את הכספים למוסד? הרי מזה חוששים היום רוב המוסדות.
י"ע: "ברגע שמוסד לאמנות מאויים, הוא מאבד מתפקידו החשוב ביותר: לחנך אמנים לשקף את המצב החברתי, להרתיע, להיות מעין נביאי חורבן, ולגבי איום בתביעה, לצד הדמות העירומה בציור נמצאת דמותו של באגס באני. נראה לי הרבה יותר מסוכן לחטוף תביעה מחברת דיסני, כבר ראינו שהם מסוגלים לזה".


 

לתערוכה של דנה
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.
s
אני מעוניין/ת להרשם לניוזלטר ולקבל תכנים ועדכונים בנושאי אמנות ותרבות

כל הזכויות שמורות לבסיס לאמנות ותרבות
CREATED BY FIRMA & Compie. בסיס לאמנות ותרבות בסיס לאמנות ותרבות

רוצה לדעת עוד?