לאונרד נייט. הר הישועה

גני עדן וטירות קסומות / גלעד מלצר

זמן קריאה: 6:17 דקות

גני עדן וטירות קסומות / גלעד מלצר
 
עולם האמנות לא רעש בחודש אוגוסט האחרון כשהלך לעולמו גרי דלטון. מעבר למעט קרובי משפחתו של הקשיש החביב בן ה-84, ולכמה שכנים שלו במערב לונדון, סמוך לגראנד-קאנל, שאהבו את גרי החביב שדאג לא רק לגינה שלו אלא גם לגינון השטחים הציבוריים בשכונה, מעטים ידעו מה קורה אצלו בבית. אבל כן היו כמה אנשים שמותו של דלטון שהיגר מאירלנד לפני שישים שנה, הדליק אצלם נורה. מה יהיה עם גן הפסלים שלו? מה יהיה עם כל המודלים והציורים בדירתו?
גרי (ג'רארד) דלטון נולד בשנת 1935 בכפר קטן באירלנד. בגיל 24 הוא היגר ללונדון ועבד כדוור, אחר כך כמנקה מכונות במפעל, ולבסוף כמנקה בבית הקפה של אחד המוסדות הפיננסים המובילים בבירת אנגליה. כשפרש לגמלאות בגיל 60 היה זכאי לדיור ציבורי, וכך זכה בדירה קטנה עם גינה קטנה שהקיר החיצוני שלה גובל בתעלה הפסטורלית.

גרי דלטון, יולי 2019. חודש לפני מותו גרי דלטון, יולי 2019 חודש לפני שמת

את החלקה הקטנה הזאת הוא מילא בחלומות שלו. למעלה משלוש מאות וחמישים פסלים, עשרות תבליטי קיר על החומה שמפרידה את הגינה שלו מהשכנים ומיצב-תבליט ענק באורך חמישים מטר על הצד החיצוני של החומה שפונה לשביל שליד התעלה. ובתוך הבית מודלים של בניינים, ציורים, תבליטים, הדפסים ופסלונים.  

הפסלים נעשו מבטון שערבב ביד, ועליהם דלטון צבע בצבעי בניה והוסיף שיבוצי אבנים, פרחים ועוד. גם הפסלונים והמודלים של בניינים מפורסמים מרחבי הממלכה עשויים בטון עם יסודות מעץ, וגם שם הוסיף ושיבץ עצי חג מולד זעירים, כדורי בדולח, גולות, ניירות כסף ועוד. לצד המודלים בדירה דלטון הציב עשרות פסלונים של אישי ציבור אמיתיים – כמו המלכה אליזבת' ומלכים אנגלים קודמים, משוררים מפורסמים, קיסרים רומאים, חיילים ובעלי מקצוע – ומיתיים, כמו הרקולס. קירות הבית מלאים קולאז'ים מטופלים שבבסיסם דיוקנאות מג'ורנלים, כמו גם ציורים נאיבים פרי מכחולו. אין בדירה ובגן מקום על הרצפה או הקירות שאינו מכוסה באמנות.

בתוך הדירה של גרי דלטון. ״עבודת אמנות במיטבה״ בתוך הדירה של דלטון

"זו עבודת אמנות טוטאלית [Gesamtkunstwerk] במיטבה", אמר האוצר השוויצרי הנודע האנס אולריך אובריסט כשביקר בדירת הגן. "היא חושפת בפנינו את גרי הגנן, האמן, ההיסטוריון והארכיאולוג. זהו אסמבלאז' מפואר ביותר, וחובה לשמר אותו כמו שהוא". אובריסט אמר את דבריו כחלק מקמפיין להציל את האתר על תכולתו לפני שהוא יועבר, כפי שדורש החוק, לרשות הדיור של השכונה בלונדון שהיא הבעלים החוקי שלה. למאבק הציבורי (שכולל אתר https://www.gerryspompeii.com ) להצלת מה שדלטון כינה "פומפיי שלי", נרתמו כמה מהאנשים החזקים ביותר בעולם האמנות והתרבות הבריטי וביניהם צ'ארלס סמית', מנכ"ל הרויאל אקדמי, שאמר "זו הגרסה העממית של הגלריה הלאומית לדיוקנאות". מנהלי מוזיאונים, ראשי מחלקות אקדמאיות, מנהלי מוסדות תרבות, אמנים, זמרים, שחקנים ואוצרים, גלריסטים ואספנים, אנשי אצולה ועסקים מכל רחבי אנגליה ואירופה חתמו על עצומות ותרמו להצלת מה שמנהל המוזיאון הבריטי כינה "אוצר לאומי". המאבק יוכרע בחודשים הקרובים, כשבינתיים הוצא צו עיכוב על פינוי תכולת הדירה והגן. "ידענו שכולם יופתעו כשיראו מה גרי עשה", אמר אחד השכנים שלו, "נקווה שיצילו את גן העדן, את פומפיי שיצר".

מראה כללי של הגן
דלטון. הגרסה העממית של הגלריה לדיוקנאות גן עדן מצד שני

דלטון לא לבד. גם בעולם של אמנים אאוטסיידרים, שרובם המכריע ציירים, רשמים, קולאז'יסטים ומקצתם פסלים-אסמבלז'יסטים, היו כבר כמה מקרים של יצירות טוטליות, מיצבי ענק. במדור זה ובזה שאחריו נכיר כמה מהמעניינים שבהם בארצות הברית. יסגור את הסדרה מאמר על סביבות טוטאליות של אאוטסיידרים, באירופה ובאסיה.
אדווארד לידסקאלנין (Leedskalnin ) היה בן 26 כשהיגר מלטביה לניו יורק בשנת 1912. כמה חודשים קודם לכן ארוסתו בת ה-16 שברה את ההסכם ואת לבו. אחרי כעשור בו נע ונד ברחבי ארצות הברית, רופא המליץ לו לעבור לגור בדרום, שם ריאותיו החולות יסבו לו פחות דאגה וכאבים. הוא התיישב בעיירה הקטנה פלורידה סיטי, בדרום מזרח פלורידה, שהיתה בזמנו הישוב הכי דרומי בארצות הברית, שאינו אי. שם הוא החל לכתוב ספרים במגנטיזם - מעין חיבור רופף בין פיזיקה לרוחניות. במקביל הוא פצח בפרויקט חייו והחל לבנות את Coral Castle: טירת האלמוגים.

טירת האלמוגים
טירת האלמוגים. sweet 16 castle-at-night

גן הפסלים-טירה הזו מורכב מעשרות סלעי גיר במשקל ממוצע של למעלה מטון. ההערכה היא שהמבנים-סלעים בגן שוקלים ביחד למעלה מאלף טונות! לא לגמרי ברור כיצד העביר את הסלעים לגן של ביתו, וכשנשאל על כך השיב: "אני יודע את הסוד של בניית הפירמידות". הוא גבה סנט אחד עבור ביקור בגן הפסלים, אבל כשראה שאין מספיק מבקרים, החליט ב-1935 לעבור מעט צפונה, לעיירה הומסטד שליד מיאמי, ועם חבר, בעל משאית, העביר את כל הפסלים...והחל לגבות 10 סנט.
כשנשאל מדוע התחיל עם הפרויקט המטורף אמר, "זה הכל בשביל sweet 16" הכינוי שלו לארוסה שנטשה אותו. שנה אחרי שלידסקאלנין נפטר ב-1951 רכש פנסיונר מקומי את האדמה, ולטענתו אפילו לא ידע על הפסלים-טירה. הוא מכר אותה לחברה שמנהלת כיום את האתר, שנחשב אתר מורשת לאומי אמריקאי.
הלהיט "סוויט סיקסטין" של הזמר בילי איידול נכתב אחרי שביקר באתר, ושמע על סיפור האהבה הנכזבת.
והוא לא המוזיקאי היחיד שהושפע מטירות וגני קסם.
האווארד פינסטר (1916-2001) גדל באלבמה במשפחת חקלאים ענייה, אחד משלושה-עשר ילדים. לטענתו בגיל שלוש הוא התנסה בחיזיון הראשון שלו, כשאחותו אבי-רוז שנפטרה שנה קודם לכן ירדה מהמרומים, לבושה בשמלה לבנה, ואמרה לו: "אתה תהיה בעל חזיונות". והוא אכן נהיה רשמית כומר בפטיסטי ש"נולד מחדש". אחרי פרישתו מהתפקיד ב-1965 תיעל את חזיונותיו לאמנות.

גן העדן של פינסטר פרדייז, פינסטק

וכך זכינו בגן עדן עלי אדמות, סמוך לסומרוויל ג'ורגיה, שם, על 17 דונם שרכש הקים את Plant Farm Museum במטרה "להראות את כל הדברים הנפלאים שאלוהים יצר, משהו כמו גן עדן". וכך קמו "בית הבייבל [באנגלית הברית הישנה והחדשה ביחד הן הבייבל]", "בית הראי", "מגדל האופניים", "קן מכונת הירייה", והמבנה הכי גדול באחוזה, "כנסיית הפולק-ארט" שמתנשא לגובה של חמש קומות.
בשנת 1976 הוא זכה לעוד חיזיון-פקודה. "יום אחד רכבתי על אופניים בדרכי לאחד המבנים, כששמתי לב שגירדתי צבע ממשהו. על קצה הציפורן שלי היו כמה פירורי צבע וראיתי בהם פנים של אדם. ואז עברה בכל גופי צמרמורת חמה ומשהו מתוכי אמר לי: 'צייר ציורים קדושים'". למעשה הדרישה היתה יותר ספציפית: לצייר חמשת-אלפים ציורים קדושים, ולמספר אותם. האל הטוב שבמרומים ביקש, פינסטר עשה.
הוא השלים את המשימה עד חג המולד של 1985, אבל המשיך לצייר עד מותו, ככל הנראה קרוב ל – 30 אלף ציורים. ב-1984 נבחר לביאנלה בוונציה, וציורים שלו נרכשו על ידי המוזיאונים הגדולים ברחבי ארצות הברית. הוא הושפע מפופ-ארט, ממגזיני קומיקס, ומספרות דתית. פינסטר צייר דיוקנאות של "אלילי" פופ כמו אלביס, אבל הרבה ציורי סצנות וגיבורים מכתבי הקודש. ב-1975, עיתון מקומי כינה את האחוזה שלו "גן עדן" ומאז השם נדבק.

פינסטר, סופר-פאוורס, 1985 פינסטר, סופר-פאוורס, 1985

ומוזיקאים? כן. חברי להקת REM שגדלו בעיר את'נס הסמוכה הכירו את גן-עדן. ב-1983 הם צילמו שם את הקליפ הראשון שלהם, Radio Free Europe. בנוסף, הסולן מייקל סטייפ צייר ביחד עם פינסטר את העטיפה לאלבומם השני, ובאלבום השלישי הם הקדישו לאחוזה המופלאה את השיר Maps and Legends.
גם "ראשים מדברים" התאהבו בפינסטר, והוא צייר עבורם את עטיפת האלבום Little Creatures שנבחרה לעטיפת השנה ב-1985. אבל פינסטר נשאר מפוקס על היותו שליח האל: "אני חושב שיש בציור העטיפה שעשיתי עשרים-ושישה פסוקים מכתבי הקודש. האלבום מכר תוך חודשיים וחצי מליון עותקים, כך שהפצתי עשרים ושישה מליון פסוקים לעולם תוך פחות משלושה חודשים!" הוא אמר בגאווה. כיום "פארדייז גארדן" הוא חלק מהאוסף הקבוע של מוזיאון High הנחשב באטלנטה, ג'ורג'יה.
כמובן שפינסטר אינו בעל החזיונות היחיד. גם לאונרד נייט (1931-2014), שחי בורמונט שבחוף המזרחי, חווה אחד כזה בגיל 36. עם השאיפה להפיץ את דבר האל הוא הלך מכנסיה לכנסיה, אבל לא ממש התקבל בזרועות פתוחות. אז עלה לו רעיון: לבנות בלון פורח, וכך לעבור ממקום למקום עם הבשורה. כשהמכונית שלו התקלקלה בנברסקה הוא החליט שזה המקום לבנות את הבלון הקדוש. זה לא הצליח לו אז הוא המשיך לדרום קליפורניה, ושם ליד העיירה הנידחת נילאנד החל לבנות תל-מקדש. והמשיך לבנות. לאסוף זבל, ולאפות "עוגות" של חול ואבנים, לערבב אותן עם שאריות מלט שמצא באתרי בניה ומזבלות שמהם גם הביא טונות של אריחי קרמיקה וחפצים רבים. הוא צבע את המשטחים החיצוניים בכתובות, סמלים, ועיטורים. להערכתו השתמש בקרוב לחצי טון צבעים.
התוצאה: הר הישועה. בנוסף להיותו היום אתר מורשת, ולאחר שנבדק ונמצא נקי מרעלים, ההר הוא גם מוקד לעליה לרגל של צליינים שבאים להתפלל, להוסיף חפצים משלהם, ולעזור בתחזוקה. וכן, גם מוזיקאים וביניהם להקת קולדפליי וקישה צילמו במקום קליפים.

לאונרד נייט. הר הישועה Salvation_Mountain_001

ונסיים עם עוד גן עדן, המוקדם ביותר בארצות הברית, שבתפיסה של המהגרים הראשונים "ליבשת החדשה" היתה הארץ המובטחת. אז שידרוג. סמואל דינסמור (1843-1932) לחם לצד הצפון במלחמת האזרחים, ואז התיישב בעיירה לוקאס שבקנזס, ממש באמצע היבשת, בין העיירה Paradise לבין הנקיק הקרוי Hell. אין מקרי בעולם.
כשפרש לגמלאות מהוראה בתיכון מקומי החליט לבנות לעצמו בית ולעצב לו קישוטים על פי סיפורי גן עדן מספר בראשית. עד שנת 1907, כשאשתו מתה, השלים את מה שתכנן, אבל הבדידות, הלהט הדתי, וטעות פקידותית – או ידו הארוכה של האל - שסיפקה לו שתי פנסיות במקום אחת, איפשרו להמשיך את הפרויקט, לגינה ומעבר לה. הוא ביקש מהבת המבוגרת של השכנים, בת עשרים, להיות סוכנת הבית שלו, וכך יכול היה להקדיש עצמו, בגיל 80, ל"גן עדן" (garden of Eden). וגם, להתחתן איתה ולעשות שני ילדים.

סמואל דינסמור. הכניסה לגן עדן dinsmoorfoster005-environment

כשנפטר, מכרה הרעייה הצעירה את האחוזה הקטנה ליזמים מקומיים, ורק במזל הם כמעט ולא פגעו במבנה המקורי ובפסלים בגן. האתר נקנה בסוף שנות השמונים על ידי אגודה של משמרים מקומיים, ומאז ניתן לבקר בגן עדן.
על עוד אובססיות שהפכו לאתרים-מיצבים, ברשימה הבאה.
 

תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.
s
אני מעוניין/ת להרשם לניוזלטר ולקבל תכנים ועדכונים בנושאי אמנות ותרבות

כל הזכויות שמורות לבסיס לאמנות ותרבות
CREATED BY FIRMA & Compie. בסיס לאמנות ותרבות בסיס לאמנות ותרבות

רוצה לדעת עוד?