איילה גזית, פסטיבל הצילום הבינלאומי

השבוע בעולם האמנות / דבי לוזיה / 26/4/16

זמן קריאה: 2:22 דקות

השבוע בעולם האמנות / דבי לוזיה / 26/4/16
 
לטובת הנשארים בארץ בחג

כולנו צלמים

בעידן שבו כל אחד הוא צלם, עם גישה לאפקטים, פילטרים וגם לקהל ברשתות החברתיות, הצילום האמנותי המקצועי קצת הולך לאיבוד. פסטיבל הצילום הבינלאומי, שנפתח בשבת בנמל יפו וביפו העתיקה מציג 30 תערוכות, 200 צלמים ו-1,000 תצלומים – זו יומרה לא קטנה. הניווט באירוע לא קל בגלל החללים בעייתים של נמל יפו שאינם מאפשרים מסלול רצוף ומחייבים להיכנס ולצאת מהחללים השונים מבלי להבין מה זה מה.  בנוגע לצילום עצמו, מעניין להיווכח שהתרבות הדיגיטלית כמעט שאינה נוכחת. מאז שלמדתי צילום במדרשה בתחילת שנות ה-80, האסתטיקה לא ממש השתנתה. זוהי אסתטיקה של חורבות, של צמצום, הרבה בניינים נטושים, רחובות וחללים ריקים, דמויות מנוכרות. עיסוק בפירוק והרכבה, מבט ביקורתי, שחור ולבן, הרבה גוונים של אפור. איפה התזזית של העידן הדיגיטלי? איפה הרעש?
אולי צלמים מקצועים מבקשים לשמר משהו "קלאסי" כדי לבדל את עצמם מתרבות האינסטגרם. בכל אופן, העולם, כפי שבא לידי ביטוי בפסטיבל הזה, לא דומה לעולם שאנחנו רואים בחוץ. שפע העבודות יוצר סחרחורת של סגנונות וגישות צילומיות. התערוכה המרכזית "מרחב מוגן" שאוצר הצלם אלדד רפאלי היא מעניינת למרות שהנושא אינו מתחבר בטבעיות להרבה מהעבודות. חוץ מזה, אני חייבת לומר שאני ממש נגד הפרקטיקה הזאת של אוצרים המשתפים את עצמם בתערוכות שהם אוצרים. קצת צניעות, רבותי. 
אז שורה תחתונה, ללכת או לא? קשה לי לתת המלצה גורפת במיוחד לאור מחיר הכניסה הגבוה (49 שקלים), ועדיין, זו חגיגה לאוהבי הצילום - ופירגון זה גם דבר חשוב. יש גם הרצאות, סיורים וסדנאות. כדאי לעיין באתר (שגם בו הניווט לא פשוט).

איילה גזית, פסטיבל הצילום הבינלאומי דבי לוזיה פסטיבל הצילום

מוזיאון ישראל

למי שעולים לרגל לירושלים, מוזיאון ישראל נערך לחג עם תערוכה ארכיאולוגית על פרעה בכנען. מנגד אפשר לראות את התערוכה החדשה של אפרת נתן, אחת האמניות המושגיות הראשונות בישראל.  מתוך טקסט התערוכה: "עבודותיה של נתן מתאפיינות ב'הסתפקות במועט', צורותיהן פשוטות והן עשויות מחומרי יומיום, לרוב בטווח שבין השחור ללבן. החומרים והחפצים המשמשים אותה נושאים מטען מלא-תוכן".
יש שעות פתיחה מיוחדות לפסח ובערב החג השני הכניסה חינם!
 

אפרת נתן. דגל. 1974. פעולה מצולמת. צילום תמר גטר. אוסף רפי לביא משכן לאמנות עין חרוד אפרת נתן

מוזיאון תל אביב

כבר המלצתי בחום על התערוכה של רועי רוזן וגם על התערוכה של אלמגרין ודרגסט. עכשיו יש אטרקציה חדשה במוזיאון תל אביב – "ויטרינה", דוכן חדש למוצרי אמנות שנפתח שם ממש לאחרונה. למה צריך עוד חנות במוזיאון? ובכן, ויטרינה מתמקדת באובייקטים של אמנים ישראליים, שחלקם מקוריים ונעשים בסדרות מוגבלות עבור "ויטרינה" בבלעדיות וחלק מהמוצרים הם סוג של מרצ׳נדייז – כמו, למשל,תחתיות לכוסות של רועי רוזן. דנה גילרמן, ה"אמא" של ויטרינה הוגה ביחד עם האמנים את הרעיון למוצרים. כנראה שזה סיפור הצלחה, שמאפשר לאנשים לרכוש אובייקטים אמנותיים קטנים במחירים נוחים, כי זהו כבר הסניף השלישי של "ויטרינה". הראשון הוקם בבית בנמל בתל אביב והשני נפתח לפני חודש במוזיאון הרצליה. 
 

ויטרינה, חנות חדשה ליצירות אמנות ומוצרי אמנות במוזיאון תל אביב סמלים למכירה ויטרינה דבי לוזיה

איך מתמצתים ישראליות? מהם הסמלים שמייצגים את התרבות הישראלית? שאלות מורכבות ומעניינות אלה משמשות נושא לתערוכה אינטימית ומקסימה בגלריה נ&נ אמן (גורדון 21). האוצרת צופיה דקל-כספי יצרה חיבורים מרתקים בין סמלים שאינם דורשים כל הסבר: קופסת קרן-קיימת, קופסאות של אוויר מארץ הקודש (אריאן ליטמן) ירושלים של זהב ומגדל דוד (רעות פרסטר);  לבין עבודות פחות ברורות כמו פסלונים של חסן חטאר ממג׳דל שאמס, שנראים כמעט כמו צלמיות אבן ועוסקים בסמליות מופשטת הרבה יותר של חיבור לאדמה. מומלץ בחום. 

רעות פרסטר, גלריה נלי אמן דבי לוזיה רעות פרסטר

לרגל החג בשבוע הבא לא  יתפרסם מדור. נתראה בעוד שבועיים.
 
דבי לוזיה, דור שני בגלריה שטרן, היא גם חוקרת תרבות ומחברת הספר "מדוע הפסיקה המונה ליזה לחייך", המנתח את עולם האמנות העכשווי.

טקסט זה לקוח מתוך מדור שבועי שנשלח במייל בכל יום שישי לאלפי מנויים.
להצטרפות לרשימת הדיוור לחץ כאן.
 
 

תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.
s
אני מעוניין/ת להרשם לניוזלטר ולקבל תכנים ועדכונים בנושאי אמנות ותרבות

כל הזכויות שמורות לבסיס לאמנות ותרבות
CREATED BY FIRMA & Compie. בסיס לאמנות ותרבות בסיס לאמנות ותרבות

רוצה לדעת עוד?