גלריה ג׳ולי מ. בימים טובים יותר

מהנעשה בשטח / דנה גילרמן 5/7/17

זמן קריאה: 2:38 דקות

מהנעשה בשטח / דנה גילרמן 5/7/17
 
על מצבן של הגלריות, עשיית סדר בתחום הפיסול הציבורי וביקורת קטלנית על דמיאן הירסט.
 
יש סוף
כמה גלריות נסגרו בשנה האחרונה בהן ג׳ולי מ. פלורנטין 45 וקונטמפוררי, ויש עוד כמה שמתנדנדות, והאופטימיות הישראלית ש׳יהיה בסדר׳ כבר לא ממש עובדת. בהקשר הזה התפרסמה בניו יורק טיימס כתבה שמראה שגם בעולם מצבן של הגלריות – הכוונה היא לקטנות ולבינוניות - לא מזהיר. הכתבה נפתחת ברשימה של גלריות שנסגרו לאחרונה בניו יורק, לוס אנג׳לס ולונדון ובהן גלריות ותיקות שפעלו כמה עשורים. בין הסיבות למצב מונים בכתבה את המגה גלריות שלהן סניפים בכל העולם, מחירי הנדל״ן הגבוהים וריבוי ירידי האמנות שהפכו לאתרי הקניות הגדולים ביותר בשדה. ההשתתפות בירידי אמנות שכאלה יכולה לעלות לגלריה מאות אלפי דולרים. קטן על מגה גלריות, כמעט בלתי אפשרי לגלריות שנמצאות במצב של השרדות. מלבד זאת, פחות ופחות אספנים מגיעים לגלריות לגלות כשרונות חדשים או להמר עליהם, ומתמקדים בעבודות של אמנים מבוססים שנמכרים אצל סוחרים מרכזיים.
על פי הנתונים: בשנת 2016  עסקים של פחות מ 500,000 $ חוו 7 אחוזים ירידה במכירות, עסקים שבין חצי מליון למליון דולר ראו ירידה של 5 אחוזים, עסקים בין מליון לעשרה מליון דולר ראו עליה של 7 אחוז במכירות ועסקים עם מכירות של 10 מליון ויותר גדלו ב-2 אחוז. בעסקים של מעל 50 מליון דולר עלו המכירות ב-19%. 

גלריה ג׳ולי מ. בימים טובים יותר גלריה גולי מ מהנעשה

סדר במרחב הציבורי
איגוד האמנים, בשיתוף ״ארטפורט״ ו״המכון לנוכחות ציבורית״, קורא לאמנים ולאמניות להשתתף במחקר להסדרת אמנות במרחב הציבורי. זוהי יוזמה חשובה שמטרתה לבדוק כיצד נבחרות העבודות שנמצאות בסביבות ציבוריות וממומנות מכספי ציבור. ״המרחב העירוני בישראל סובל בשנים האחרונות מהצבה של יצירות אשר אינן עומדות קריטריונים אסתטיים בסיסיים, ונבחרות לפי ראות עיניהם הבלתי מקצועית של אנשי הרשויות המקומיות״, נכתב באתר האיגוד. ״פעמים רבות, הבחירה נעשית ללא מעורבות של אמנים, אוצרים או אנשים בעלי הכשרה בתחום. באין חקיקה אחידה או מחלקות עירוניות ייעודיות שתעסוקנה בבחירת היצירות, התוצאה היא שגם המרחב הציבורי וגם האמנים נפגעים״. כדי להשתתף בסקר יש לענות על השאלון הבא:
http://bit.ly/2sI80Ie

גבי קלזמר,״פסל מנדטורי מספר 1״, שד בן גוריון, תל אביב גבי קלזמר מהנעשה בשטח

 בשביל הדיון
אני מאוד אהבתי את המגה תערוכה של דמיאן הירסט בונציה ואנדרו רוסת' ממש לא. תחת הכותרת: ״תערוכה מזעזעת של דמיאן הירסט בונציה״ הוא מסביר, בנימה תוקפנית למדי, מה לא אהב. כך, למשל, נראית פסקת הסיום: ״הירסט מציג את עצמו כאמן מותש, נטול רעיונות חדשים, ולא מחזיק דבר מלבד בוז לאספנים שלו ולאוהדים שלו״.
http://bit.ly/2toW9kv 

המדור פורסם לראשונה ב-7 לילות
 

תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.
s
אני מעוניין/ת להרשם לניוזלטר ולקבל תכנים ועדכונים בנושאי אמנות ותרבות

כל הזכויות שמורות לבסיס לאמנות ותרבות
CREATED BY FIRMA & Compie. בסיס לאמנות ותרבות בסיס לאמנות ותרבות

רוצה לדעת עוד?