מילים מפוסלות/ לשון שלילה

זמן קריאה: 2:53 דקות

לשון שלילה
 


מלים: לא אשכח את הרגע הזה. לא ביקשתי יותר מאשר לקרוא מעט ב"ספר האגדה", וזכיתי בשיעור חשוב בקריאה ובכתיבה. אלמד אתכם גם: "אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי (ש)מימיו לא שח שיחת חולין ולא הלך ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין ולא קדמו אדם בבית המדרש..." (גמרא, מסכת סוכה). אתם מבינים? באמצעות ה"מה לא" נרשמת תמונה כפולה ומכופלת, שזה פי שניים ואפילו יותר, מאשר להצביע על הדברים עצמם. כלומר: לוּ במקום "מה לא", נכתב היה "מה כן" עשה רבן יוחנן, היינו מרוויחים בקושי תמונה אחת חיוורת בשעה שיכולנו באותו מחיר לדמיין לפחות שתיים. הנה תמונה חיוורת לדוגמה: "רבן יוחנן היה אומר אך דברי חוכמה והיה מתהלך כשתפילין חבושות עליו ומגיע תמיד ראשון לבית המדרש'. ובכלל, ככה רבן יוחנן לא יוצא טוב (שלא לומר נודניק) מי יודע מה.
 
בימים אלה נפתחה "התערוכה" של דוד טרטקובר במוזיאון תל-אביב. טרטקובר מציג עבודות מארבעה עשורים של יצירה. לכבוד טרטקובר, ולכבוד ה"לא" הצלול שלו, בחרתי להציג במדור הפעם את העבודה "מדינת ישראל 2008-1948". 

תמונה: טרטקובר מציג בכרזה את חלקה השלישי של מגילת העצמאות. הוא מתייחס לטקסט כאל רשימה לביצוע שכאשר בוחנים אותה לא נותר אלא למחוק-לבטל מתוכה סעיפים. פעולת המחיקה אינה מוחקת-מעלימה, אלא כמו ה"לא" המציגה את רבן יוחנן על דרך השלילה, היא מספרת סיפור כפול - היא מסמנת את אותו פער, את אותה קלות בלתי נסבלת, בין מה שהוצהר במגילת העצמאות לבין אי מימושו; בין החזון החברתי המובע במסמך ההיסטורי לבין הרמיסה הפוליטית שלו. הקו האדום המוחק של טרטקובר הוא אותו "לא" ציורי.
כדי להדגים את תכונתה הציורית של לשון השלילה, אצטט פסקה מתוך "תמול שלשום", של עגנון. בפסקה זו, חוזרת ומופיע המילה "לא" 29 פעמים ב-10 שורות ומחתימה את הדף במופע שלה. כלומר זה לא רק המובן של ה"לא" שעולה מן הטקסט, אלא גם הנוכחות שלו על הדף:
"אותה שעה היה כל הרחוב ריק מישראל, לא נראה לא רוכל ולא סוחר, לא קונה ולא מוכר, לא נושאי כעכים ומוכרי חרצנים, לא מבשלי תבשילין ועושי מעדנים, לא מוזגי משקאות, ולא עושי נפלאות, לא גבאי צדקה או סתם גבאים, לא לוחשי לחישות ומחפשי חטאים, לא מנשקי מזוזות ומחזרי פתחים, לא שד"רים ולא משולחים, לא אשכנזים לא אפגנים לא בבלים לא בוכרים ולא גרוזינים ולא דגיסטאנים ולא הרריים ולא חלבים ולא ספרדים ולא פרסים ולא קרימאים ולא תימנים. ואין צורך לומר מאותם שעדיין לא באו לכלל עדה, כגון אורמיים ואורפלים ואיראנים וארבאלים ואשורים וגרמוקלים ודמשקאים וזאכויים ומשהדים וסוידיקלים ועדנים וקורדים ותרגום. הקיצור, לא נראה ברחוב שום איש מישראל...".

דוד  טרטקובר_מדינת ישראל 20018

דוד טרטקובר, מדינת ישראל 2008-1948,
כרזה לציון יום העצמאות ה-60, 2008


מורן שוב היא אוצרת ההקמה של בית לעברית, ראשון לציון - מרכז לעברית כשפה וכתרבות

 

תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.
s
אני מעוניין/ת להרשם לניוזלטר ולקבל תכנים ועדכונים בנושאי אמנות ותרבות

כל הזכויות שמורות לבסיס לאמנות ותרבות
CREATED BY FIRMA & Compie. בסיס לאמנות ותרבות בסיס לאמנות ותרבות

רוצה לדעת עוד?