מיכל טוביאס / Michal Tobiass
קיר נושא / Bearing Wall 
תערוכת יחיד חדשה
 
אוצרת: שלומית ברויר
 
פוסט מורטם
שלומית ברויר
 
פעולה שלאחר מוות, ואחת היא אם מושאה מוחשי או אידיאי, אם מדובר בהליך של אנטומיה פתולוגית או ברקוויאם, לעולם מתרחשת ברִיק ולעולם מנוסחת בדיעבד; מהותה נגזרת ממה שהיה ומימושה מתבסס על מה שנותר.
מיכל טוביאס מצלמת במוזיאונים ובגלריות קירות שנחשפו לאחר פירוק תערוכות. את טווח הזמן הקצר שבין נוכחות מוחשית של תערוכה לבין היעלמות העקבות שהותירה, היא משהה לרגע ומתעדת באופן שמקנה משמעות חדשה ומעוררת מחשבה על מושגי זמן, מרחב וחלל. פעולתה נעה בטווח שבין התרחשות מז'ורית, "אמיתית", שחלפה, לבין התרחשות "אמיתית", שעתידה להתבצע; והיא נעשית בתוך סדק זמן צר שנפער, זמן שבין תערוכות, זמן של קירות חשופים, שהווייתם זרה לחללי תצוגה פעילים ולפיכך יש להזדרז ולהסתירם.
מתוך החללים שהתרוקנו, מחלצת טוביאס, באמצעות תצלומיה, עוד משתנה בנוסף לממד הזמן – את הקיר, שעל פניו אנו חולפים כמעשה שבשגרה מבלי שניתן את דעתנו לנוכחותו, למהותו ולמשמעויותיו השונות. הקיר כנושא סטטי בעומסי המבנה, כתוחם, כחוצץ, כמנווט את צעדינו בחלל, מקבל בעבודותיה חשיפה ומרכזיות דווקא בפרק הזמן, שבו הוא אינו משמש לתכליתו הייעודית ולפיכך כביכול גם אינו רלוונטי. לרבדים ההיסטוריים, התרבותיים והפוליטיים שטמונים בהכרח בקירות, היא מוסיפה את פעילות אחורי הקלעים ומעבירה לקדמת הבמה את פרקטיקות עבודת התלייה וההצבה, שכמו הקיר מוסתרות מעין הצופה בתצוגה הולמת וראויה.
התעניינותה של טוביאס בתמות של פירוק, עדות וזיכרון הובילה אותה להתמקד בתערוכות המעיינות בנושאים אלה. כך למשל כארבעה עשורים לאחר שפרסם בחייו מודעות אבל שבישרו על מותו בטרם עת (1975), מצטרפת טוביאס אל התעתוע הכרונולוגי שיצר גדעון גכטמן. לרצף הפוסט מורטם, שמשמעו הליטרלי מתערער שכן אחרית וראשית משמשות בו בערבוביה, מוסיפה טוביאס תצלומי עקבות שהותירו עבודותיו של גכטמן על קירות מוזיאון ישראל לאחר רדת תערוכתו הרטרוספקטיבית שאצרה לאחר מותו איה מירון (2014). מבנה המאוזוליאום שגכטמן יצר, לדבריו, כתבנית אורגנית בתהליך של התהוות מתמדת, שסופה לא מוגדר מראש, "נפרץ" עתה ואל נדבכיו מסתפחים שיירי מעשה ההצבה ומראה שחיקתו של הקיר. בשרידי רפאים אלה מיד שלישית מהדהדים מצד אחד יצירת האמנות ומצד אחר חוסר המוכרעות שניסח גכטמן בדבר עתידה של זו לאחר מותו.