בתערוכה, מוצגות עבודות במנעד רחב של חומרי בניין, אינוונטר רב-דורי בתלת-ממד: מחומרים פְּנים-אמנותיים ועד לחומרים זרים לדיסציפלינה. מרביתם מופיעים כחומרי גלם ומקצתם כרדי-מיידס, כחלק מעבודות מוגמרות או כמודלים וסקיצות לקראת מימוש.
הבחירה בחומר כפשוטו ולא כדימוי או כמטפורה נובעת מרצון לברר האם והיכן החומר מכתיב גבולות, האם המגבלה שהעיבוד כופה הופכת לחלק מעבודת האמנות והאם ריסונו נוכח בה והאם מונוכרומטיות והעדר חושניות חומרית נגזרים (בהשאלה מדיונה של שרה בריטברג-סמל בתמה של "דלות החומר") מהעדפה אתית ואסתטית. ולבסוף, כיצד, אם בכלל, התמורות שהתחוללו באסתטיקה האדריכלית והנדל"נית המקומית, שבה חומר בעל נראות דלה (כבטון בבנייה הברוטליסטית למשל) הופך מפונקציונלי ליוקרתי, תקפות גם לעבודות האמנות.
בעוד שהקמת בניין מחייבת סדר פעולות מדוקדק ומוקפד, שעל תכנונו וביצועו מופקד צוות היררכי גדול של מומחים מתחומים שונים, האמן/ית היחיד/ה הוא/היא בדרך כלל המתכנן/ת וגם הבנאי/ת, היצרן/ית והמבצע/ת של יצירת האמנות. יתרה מכך, אם בבניין החומר הוא חלק ממערך מוכתב מראש של הגיון סטרוקטורלי/הנדסי, כלכלי, פוליטי, אסתטי, חברתי ותרבותי (ודי אם נזכיר בהקשר זה את אתוס בניין הארץ, שיחד עם חומרים כגון בטון ומלט ולבנים, הזין או "הלביש" את הנרטיב הציוני), הרי שבאמנות הוא חופשי לכאורה מטרדות ומאילוצים כלכליים-פוליטיים-חברתיים.

לקטלוג התערוכה המלא > https://issuu.com/basis6/docs/


 
שעות פעילות הגלריה:
רביעי 1.7.20             21:30-20:00
שישי 3.7.20              13:30-10:00
שבת 4.7.20              13:30-10:00