אני מכריזה בזאת
יום העצמאות מחר, ובתזמון מדויק מוצגת בגלריה מוסררה בירושלים עבודה של אבי סבג, מנהל בית הספר, הממזגת את השיח העדתי עם ההצהרה ההיסטורית - באופן אירוני, ביקורתי ומעורר מחשבה. ״העבודה "הו קנדה" כותב סבג, ״מתכתבת עם שבר העלייה וקשיי הקליטה של הורי שעלו ממרוקו בשנת 1962 ביחד אתי. אגב ,הם אחזו בידם אישורי מעבר לקנדה, וכפי שאמא של סיפרה לי בזמנו ׳נציגי הציונות במרוקו שכנעו את אבא שלך לעלות לישראל׳. המעבר מעיר מודרנית וקוסמופוליטית במרוקו, הפרידה מחברים ושכנים שמוצאם מאיטליה, צרפת וספרד לחולות המעברה שבה התגוררנו בשנה הראשונה היו קשים ושירת אנריקו מאסיאס הבוקעת לצד מחיאות הכפיים בארוע הכרזת העצמאות ביטאה בעיקר את געגועי אמא שלי לעיר שממנה הגענו לישראל.
בעבודה, אמי הישישה מקריאה את טקסט ההכרזה. המבטא הפולני של בן גוריון מתחלף בקולה ובמבטאה המרוקאי-צרפתי הכבד. העבודה מוצגת בטלוויזיה ישנה שניצבת על שידה ישנה ולידה צילום משפחתי של ארבע נשים מודרניות ומסורתיות: אמי דודתי והסבתות שלי״.
לצפיה לחץ כאן.