היסטוריה שמניעה לפעולה / קרן ענבי
כתבה שנייה מתוך שתיים על מבחר מהתערוכות המוצגות במוזיאון MASS MoCA
בכניסה לתערוכהPitch של אליסון ג'יין המילטון (Allison Janae Hamilton, נ. 1984, קנטקי) אפשר ממש להרגיש את החום והלחות של אזורי הביצות בפלורידה מהם שואבת המילטון את השראתה המרכזית ליצירת נרטיב על מקום והיסטוריה משפחתית - היסטוריה של ציידים.
התערוכה מורכבת ממספר חללים שכוללים עבודות במגוון מדיומים: מיצב, פיסול, צילום ווידאו ארט ושהחוויה המצטברת מהשוטטות ביניהם משרטטת מקום קסום ומאיים גם יחד. בחלל הפותח את התערוכה הציבה המילטון מעין חורשת עצים מעצי אורן (המאפיינים את אזור צפון פלורידה שבו גדלה) שנראים כמערך של עמודים. פעולת ההזרה של הטבע בגלריה מלווה בריח דומיננטי שמופץ מהגזעים וגורם לחוויה חושית המתקשרת גם לזיכרונות קשים מתעשיית הטרפנטין שהסתמכה על עבודה מפרכת של אפרו-אמריקאים ושהשאירה את צלקתה גם על איכות הסביבה.
עבור המילטון הדרום האמריקאי הוא יותר מהסטראוטיפים המוכרים. הוא עשיר באפוסים מיתולוגיים כמו גם בסיפורים מרתקים מחיי היומיום. היא מתייחסת למושג מקום כאילו היה חומר מוחשי ויוצרת באמצעותו רצף שמקשר בין עבר להווה. ה'מקום' של המילטון מורכב מהלך רוח של ניגודים: יופי ושבריריות לצד פראיות וברוטליות, שבכוחם לעצב גם את מי שאנחנו.
לכותרת התערוכה Pitch מספר משמעויות. היא רומזת ללילות אפלים ביערות עבים, לקולות וסאונד של מקום/נוף/סביבה ומתייחסת גם לשרף של עצי המחט שנסחטו בתעשיית הטרפנטין באזור.
שני פסלי תנינים מפוסלים בגודל טבעי ובריאליזם מבעית, עשויים מעורות תנין שהמילטון השיגה מבני משפחתה. הדינמיות והתנופה בעיצובם גורמת לתחושת מתח, דריכות וסכנה. התנינים מתפתלים על רצפת הגלריה בפורמט שמזכיר צורות של סמלים עתיקים. הם מבטאים קונפליקט בין נרטיב הרואי למציאות יומיומית שמאפיינת את פלורידה בה התנין הוא חיה שכיחה, טורף ומקור מזון גם יחד. עבור המילטון החיה העוצמתית והאכזרית הזאת מסמלת את הקשר הסימביוטי והמורכב לקרקע, למקום ולטבע. בתוך המעגל האינסופי שבו הניחה אותם הם מזכירים מפלצות מיתולוגיות שמסמלות נצח ומחזור של הרס וחידוש.
גם התערוכה הזוגית: Thumbs Up for the Mothership של האמנית Dawn DeDeaux (נ. 1950, ניו אורלינס, לואיזיאנה) והפסל והמוסיקאי Lonnie Holley (נ. 1950, ברמינגהאם, אלבמה), נפתחת במיצב של עמודים גותיים שבורים שנעקרו כמו גזעי עצים מסביבתם הטבעית לחלל הגלריה. חלל התצוגה מכיל תיאורי נוף שהודפסו על לוחות אלומיניום וסולמות בלתי פונקציונליים עשויים מפרספקס שביר, אלמנטים מהסדרה 'ליצני חלל ומזכרות מכדור הארץ' המתארים דמויות בחליפות חלל מעוטרות בדוגמה פרוותית או פרחונית לצד אובייקטים קטנים עשויים מרדי מייד מטופל שמתפקדים כ׳מזכרות׳ לעוזבים את כדור הארץ. כל אלו מעבירים תחושה מורכבת של ספירה לאחור לצד הגאולה שהאמנות יכולה להציע.
טראומות אישיות של אובדן במשפחה וחורבן בעקבות אסונות טבע הם רק חלק מהמכנה המשותף שקיים בין שני האמנים שהתערוכה מחברת ביניהם. העיסוק בנושאים של אקולוגיה וצדק חברתי מרכזי ביצירתם והם מאמינים שלאמנות יש כוח מרפא. שניהם בוגרי תוכנית הרזידנסי של קרן רוברט ראושנברג באי קפטיבה שבפלורידה ועבודתם מושפעת משורשיהם הדרומיים. הם מתרגמים חפצים ומושגים של מקום ונוף ליצירות במדיה מעורבת, שלרוב משלבת גם מיצג
יצירתו של Holley מורכבת מפסלים שבנויים מחפצים שנזרקו, שנושאים עימם סיפור וזיכרון על מקום וחברה. הפסלים שהוא מרכיב מהחפצים השבורים מתפקדים כסקיצה תלת ממדית לרעיונות וסיפורים שלו ומושפעים גם משירים שכתב. לצד האיכויות הפלסטיות של עבודותיו של חיבורים נכונים וקומפוזיציות מדויקות נחשפים גם צדדים פוליטיים חריפים, כמו בעבודהBroken and Still Strong המורכבת מאופניים, מערבל בטון, חלקי פיגומים, גלגל משאית, מנוע וברגים, כולם ממוחזרים ולקוחים מאחוזת רוברט ראושנברג בקפטיבה, פלורידה. העבודה משלבת מספר רעיונות: היא מעניקה מקום של כבוד לנושא של מחזור חומרים, מצטטת את יצירתו של ראושנברג ומתייחסת למאבק של הילידים האמריקאים - סבתו של הולי כמו גם ראושנברג היו משבט הצ'רוקי, שבט ילידים אמריקנים שהתיישב במאה ה-17 באזור החוף המזרחי והועבר בכוח מערבה.
בעבודה המצמררת In the Grip of Power משתמש Holley במכונת הצבעה ישנה שמתקפלת למזוודה כחולה שמצא בנאשוויל ואקדח בלי קנה שמצא בקרוליינה הצפונית. הוא חיבר את האקדח לתא כך שהוא מכוון בדיוק לראשו של אדם שנשען קדימה כדי להצביע. העבודה עוסקת במאבק של מיעוטים על זכות ההצבעה ועל חשיבותה בהשבת הכוח לאוכלוסיות אלו. סרטון וידאו קצר שיצרו Ethan Payne & Matt Arnett מראה את הולי מרכיב את תא ההצבעה הנייד שמתקפל לכדי מזוודה כחולה. בפעולותיו הוא נראה כטרוריסט שמחבר פצצה, וזה גם האופן שלדעתו נתפסים בני המיעוטים באמריקה.
Holley הוא אמן ביקורתי. פסליו ושיריו הם כמו שיחת הבהרה, כפעמון שקורא לנו להתעורר. הוא מאמין גדול בכוח הפוליטי של אמנים. בטקסט התערוכה הוא מצוטט, קובע בנחרצות: "אני לא עושה דבר אבל עדיין מצלצל בפעמון החירות, דינג, דינג, דינג, על קו החוף של העצמאות..."
צילומים: קרן ענבי
מוזיאון MASS MoCA :
Thumbs Up for the Mothership, Dawn DeDeaux & Lonnie Holley , עד סוף מאי, 2019
Allison Janae Hamilton, ,Pitch עד 17 במרץ, 2019