חדשות השבוע / החיים שלאחר המוות
הצייר גרשון קניספל הלך לעולמו בגיל 86 (פחות ארבעה ימים)
לפני עשר שנים הוא קם לתחייה על ידי האוצרים גליה בר אור וגדעון עפרת, בתערוכה ״העשור הראשון: הגמוניה וריבוי״ שהיתה חלק מציון חגיגות העשור למדינה והוצגה במשכן לאמנות עין חרוד. לעתים, אחרי הרבה שנים, גלי נוסטלגיה מציפים את השדה וכך היה גם לגבי יצירתו שעלתה לתודעה מחדש במסגרת ההיזכרות באמנים הסוציאליסטים של פעם, אמנים בעלי מחוייבות חברתית שהוגדרו ״הריאליזם החברתי״. כמה יפה, כמה לא חלק מתפיסת עולמנו העכשווית, אבל נעים להיזכר. וכך, הציור המפורסם ביותר של קניספל, ״לשכת העבודה״, הפך להיות הציור שמסמל את כל הערכים האלו. ולא רק שהפך למין סוג של מותג, אלא אף אחת הגרסאות שלו (והיו 3) הגיעה בעקבות הקאמבק ב-2013 למכירה פומבית בתירוש ונמכרה ב-46 אלף דולר. מחיר מאכזב יחסית להערכה המוקדמת שנעה בין 40-60 אלף דולר.
בארץ לא רבים זכרו אותו אך בברזיל, שם שהה מרבית זמנו מאז 95׳, הוכר כאמן בעל חשיבות. הפרס האחרון לו זכה בארץ היה ב-1991 בפרס גוטמן לאיור. אחרי התערוכה המדוברת בעין חרוד, החלו לצוץ תערוכות נוספות: למשל, ב-2016 נערכה לו תערוכה גדולה בגלריה לאמנות באום אל פאחם ובאותה שנה גם הוצגה תערוכה גדולה מיצירותיו במוזיאון רמת גן שלוותה בקטלוג רטרוספקטיבי (עורכת גילה בלס). הקטלוג שראה אור בהוצאה משותפת של הקיבוץ המאוחד ומעיינות, סאו פאולו זכה ב-2017 במקום הראשון בפרס ז׳בוטי הברזילאי היוקרתי. באותה שנה גם הוצגה תערוכה מעבודות הנייר שלו (אוצרת בתיה דונר) במוזיאון הכט. בשנת 2018 נעשה ההכשר האחרון לקבלתו מחדש כאמן בעל משמעות: עבודתו ״החתימה על עצומת השלום בעכו״ (1952) נרכשה לאוסף מוזיאון תל אביב. הביוגרפיה של קניספל אינה נדיר במיוחד: אמן שפעל בארץ בשנים מסוימות, הפך ללא רלוונטי עבור השדה שאץ רץ לו קדימה מבלי לזכור את חשובי אמניו, הגירתו של האמן מהארץ, הצלחתו בחו״ל, פעילותם של אוצרים פריפרייאלים כדי
להחזירו למרכז ותחייה מחודשת. אולי יגיע יום והתהליך יתקצר: יוצרים חשובים יזכו להכרה ולתיעוד, ולא רק בעשור האחרון לפני מותם, או אחרי.
תערוכה לאמן אורי קצנשטיין
האמן אורי קצנשטיין מת בסוף אוגוסט, רגע אחרי שארגזים מאוכלסי עבודות חדשות יצאו מהסטודיו בדרך לתערוכת ענק במוזיאון היהודי באמסטרדם, The Institute of Ongoing Things, שתיפתח בסוף החודש (29.9). קצנשטיין התרגש מאוד מהתערוכה ואף סיפר על האירועים המתוכננים במהלכה, אחד מהם, למשל, היה מיצג משותף עם אמן הסאונד Mark Bain.
רונית עדן, אוצרת התערוכה, החליטה לקיים אותה כמתוכנן, עם שינוי קטן. ״בפאנל המרכזי בחלל התערוכה, בסוף הטכסט שלי יופיע המשפט: אורי קצנשטיין הלך לעולמו במפתיע במהלך ההכנות הסופיות לתערוכה״, כתבה עדן והוסיפה: הטקסטים כולם ישארו בלשון הווה, כאילו אורי יגיע להקים איתי את התערוכה, כאילו אורי יספר בדיחות בצהריים לתורמים, כאילו אורי ישיר בפריפורמנס ביום שישי, כאילו כל מה שתיכננו יקרה״.
