זמן קריאה: 2:37 דקות
מהנעשה בשטח / מה נאחל לנו לעשור החדש
כולם עסוקים בסיכומי עשור: התערוכות הטובות ביותר, התערוכות הגרועות ביותר, האמנים שפרצו לשדה והאמנים שמתו, הציורים שנמכרו במחירים הגבוהים ביותר ואלה שצנחו, התחושה שבעשור זה אמניות הצליחו לחדור את תקרת הפלדה של שדה האמנות והדו״ח האחרון שחושף שלא באמת https://bit.ly/39yZB0i. הנה מה שאני מאחלת לנו, לשדה הקטן שלנו, בעשור הבא:
המשימה החשובה: שכר אמן/ית
*
שאיגוד האמנים הפלסטיים יצליח במלאכתו החשובה להשיג שכר אמנים ושכר תצוגה לאמנים המציגים במוסדות ציבוריים ואני מוסיפה – גם במקומות פרטיים. תחושת הניצול וחוסר ההערכה פוגעת עמוקות במוטיווציה של יוצרים ויוצרות בארץ ובעיקר לא הוגנת.
*
שהגלריות, חללי התצוגה, הגלריסטיות והגלריסטיות יבינו שכדי להמשיך ולקיים את השדה צריך לאחד כוחות, לתמוך אחד בשני, לאפשר, להירתם, ולא לריב על מעט פירורי הכבוד ולהתעסק במלחמות אגו. הביחד מעצים, ההפרד ומשול מחליש ומפורר
יריד צבע טרי. לחזור ולהשקיע באמנות ישראלית
*
שאספנים ואספניות ישראלים, שהפנו את גבם ליוצרים המקומיים תמורת התהילה של ירידים ומותגים בינלאומיים, יחזרו לרכוש אמנות ישראלית. זוהי חובתם להשקיע באמנות ובתרבות המקומית כדי לאפשר את צמיחתה ואת המשך קיומה. את הדבר הזה הבינו כבר מזמן במקומות רבים בעולם. ברגע שמשקיעים מקומיים החלו להאמין בתרבות שלהם, ולשמור עליה, היא התחילה לשגשג גם כלפי חוץ.
*
שאספנים ואספניות חדשים יכנסו לשדה האמנות
*
שמשרד החינוך יכיר בחשיבות הגדולה של חינוך לאמנות ובעיקר חינוך לאמנות ישראלית.
THALES Tal Shetach , מוזיאון פופ אפ, בשיתוף חברת ״אנשי העיר״. צילום גילי לוינסון
שחברות כלכליות ומסחריות יבינו שהתשובה ל״מה הבנפיט שלנו מזה?״ יכולה להיות גם ערכית וחינוכית ולא רק שיווקית.
*
שמוזיאונים יכריזו על יום אחד בשבוע שהכניסה אליהם חינם וכך יגדילו את קהל המבקרים ויאפשרו להרבה מאוד אנשים שרוצים ולא יכולים לצרוך אמנות.
*
שעשייה אמנותית תמשיך להתנגד ולהביע את דעתה, לשקף את תחלואי החברה ולייצר הרבה רעש והתנגדות – לדוגמה גלריה ברבור או הסרט ״לאה צמל עורכת דין״ – כן, זה תפקידה. מאידך, מוסדות התרבות עצמם ומעניקי הפרסים צריכים לשמור, להגן, ולא להיכנע לצנזורה ולהשתקה (כמו הפארסה של הפסל ״מק ישו״ במוזיאון חיפה וההשתפנות של מפעל הפיס).
לא לסתימת פיות ולצנזורה
שלמוזיאוני חיפה יבחר/תיבחר מנכ״ל/ית שיחזירו את אמון האמנים והאמניות האוצרים והאוצרות המבקרים והמבקרות במקום
*
שמוזיאון רמת גן המחודש, בתום תקופת השיפוצים, יהפוך לחלל תצוגה עכשווי ועדכני.
*
שיקומו עוד תכניות רזידנסי מבורכות דוגמת ארטפורט.
*
שהשיח על אמנות יחזור לעיתונים היומיים שנכבשו על ידי שיח הרכילות.
*
ששדה האמנות הישראלי ימשיך להיות חי ותוסס ומלא באמנים ובאמניות שיוצרים למרות התנאים, תחושת הדכדוך המתמשכת ותנאי ההישרדות הקשים