מתוך ״FRIEZE”, ניו יורק

מהנעשה בשטח / דנה גילרמן 3/5/18

זמן קריאה: 2:02 דקות

מהנעשה בשטח / דנה גילרמן
 
יריד צבע טרי, יריד האמנות הקטן והמוצלח שלנו, הסתיים בהצלחה, ובעולם כולו נפתחים עוד ועוד ירידים אחד אחר השני. התופעה הזו ובעיקר השלכותיה מתחילים להעסיק את שדה האמנות הבינלאומי. לצד הבונוסים הגדולים - דרך לקדם אמנות ותיירות ולהגיע לקהלים חדשים - מסתבר שהמצב פוגע בכל האיזון של שוק האמנות, בגלריות הבינוניות והקטנות, ובאפשרות להציג אמנות חדשה ואמנים צעירים
במאמר ״הצעה צנועה: להרוס את ירידי האמנות״ שהתפרסם ב״VULTURE" משווה ג׳רי זלץ, מבקר האמנות החכם והמשעשע, את הירידים לאמריקה. ״הם מקולקלים ואף אחד לא יודע איך לתקן אותם״, הוא כותב. ״כמו אמריקה, אלה שנמצאים בפסגה מרוויחים יותר מכולם והפער רק הולך וגדל״.

מתוך ״FRIEZE”, ניו יורק דנה

במאמר, שהתפרסם רגע לפני פתיחת יריד האמנות ״FRIEZE” בניו יורק (שנסגר ב-6.5), כותב זלץ כי עולם האמנות שבוי בספקטל של אינסוף ירידי אמנות ובינאלות בזמן שהמקום שממנו מגיעה אמנות חדשה נמצא בגלריות הבינוניות והקטנות ואלו נמצאות בלחץ בלתי פוסק ממחירי ההשתתפות בירידים, שפוגעים בהם כלכלית. ״תעשיית ירידי האמנות הופכת את זה לכמעט בלתי אפשרי לגלריות בינוניות וקטנות לקחת סיכון ולהציג אמן בלתי מוכר או בעל מחירים נמוכים מבלי להסתכן בהפסדים כלכליים רציניים. באותו זמן גלריות גדולות מוכרות את הכל מבלי לסכן דבר״, הוא כותב.
במה מדובר? למשל, עלות ההוצאה הבסיסית ביריד FRIEZE״ שכירות של ביתן גדול לארבעה ימי יריד עולה 125 אלף דולר. בנוסף, יש גלריות שמשלמות בין 15-18 אלף דולר כדי לבנות ביתן מושקע ואטרקטיבי יותר. הוצאות תפעול האתר של הגלריות בזמן היריד מגיעות ל-5000 דולר. גלריות ממדינות אחרות שמשתתפות ביריד משלמות עשרות אלפי דולרים נוספים על משלוח העבודות ושהות של העובדים במלון. גלריות מקומיות אמנם פטורות מזה אך מוציאות לפחות 5000 דולר על אריזה והבאת העבודות ליריד. שלא לדבר על כך שכל גלריה מחזיקה בימים אלו צוות כפול: אחד יושב בגלריה והשני ביריד.

דיוויד זווירנר. שהגלריות הגדולות יסבסדו את הקטנות a-mega-dealer-expands-david-zwirner-plans-a-new-art-gallery

״יהיו אנשים שיתנגדו ויגידו: ׳כל זה נכון אבל גלריות עושות הרבה כסף בירידים׳״, כותב זלץ. ״אז זהו, שבעיקר הגדולות. וגם במקרה הזה צריך לזכור שחצי מהמכירות הולך לאמנים, ואמנים מהשורה הראשונה לוקחים לעתים 80 אחוז״. כך שכל גלריה עם ביתן גדול, לפי החישוב שלו, צריכה למכור לפחות ב-350 אלף דולר רק כדי לכסות את העלויות.
אז למה הגלריות הקטנות והבינוניות שבקושי שורדות חייבות לקחת חלק במשחק? כי אחרת הן לא קיימות, ועל זה כולם מדברים לאחרונה. בראיון שהתפרסם ב- ARTNET עם הגלריסט Jose Freire מ-Team Gallery (שהשתתף משנת 2001 ב-78 ירידים), הוא מודיע על כוונתו לפרוש לתמיד מירידי האמנות. ״אנחנו בסוף המשחק...כסף לא יכול להשחית יותר את עולם האמנות ממה שהוא עשה..אני לא פגשתי אדם חדש ביריד האמנות בבזל בעשר השנים האחרונות״.
אז עד שימצאו פורמט אחר ויוותרו על ירידי הענק האלה – דבר שכנראה לא יקרה  – הגה בשבוע שעבר המגה גלריסיט דוויד זווינר הצעה מעניינת: שהגלריות הגדולות ישלמו יותר כדי לסבסד את הוצאות הגלריות הקטנות. זאת כדי לאפשר לגלריות הקטנות לקחת חלק במשחק הזה, להציג אמנות צעירה וחדשנית שתרענן את השדה כולו, וגם להרוויח.

תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.
s
אני מעוניין/ת להרשם לניוזלטר ולקבל תכנים ועדכונים בנושאי אמנות ותרבות

כל הזכויות שמורות לבסיס לאמנות ותרבות
CREATED BY FIRMA & Compie. בסיס לאמנות ותרבות בסיס לאמנות ותרבות

רוצה לדעת עוד?

אתר זה הינו ארכיון לפעילות בית הספר ומרכז התרבות "בסיס לאמנות ותרבות". המוסד נסגר בשנת 2020. אישור