מהנעשה בשטח / אל על וארומה מציגים: הזדמנות להציג ללא תשלום.
לפני שנים רבות, כשכתבתי בעיתון הארץ, היתה מין אופנה כזו של חללים ציבוריים שהציגו אמנות. מצד אחד זה היה נחמד – פלטפורמה לחשיפת אמנות במרחבים שאינם רק למתי מעט – מצד שני התלוותה לזה ארומה קלה של ניצול: המקומות זכו להציג עבודות, להתהדר באמנות וליפות את החללים שלהם וכל זה ללא תשלום. הרי כל דבר אחר שהיו בוחרים לתלות – מפוסטרים של איקאה ועד טפטים, מפלי מים ותאורה – היו עולים להם לא מעט. לאחר זמן מה התברר כי אין כמעט מכירות מהסיפור הזה, תחושת הניצול גברה על תחושת ה״תודה שאתם נותנים לי להציג״ והגלריות והאמנים החליטו לוותר על התענוג.
לאחרונה נתקלתי בשתי יוזמות חדשות באותה הרוח. בית אל על הוציא קול קורא לאמנים ולאמניות להציג עבודות בבניין הלובי של החברה בבן יהודה, תל אביב (https://bit.ly/2VEEu52), והיוזמה היותר מושקעת - רשת ארומה הודיעה על ״הקמת פלטפורמה חדשה לאמנות ישראלית איכותית של אמנים בוגרי בתי ספר לאמנות ועיצוב מרחבי הארץ, המוצגת בסניפים ואף ניתנת לרכישה״. בפוסט שפרסמה הרשת בפייסבוק נמסר כי ״העבודות תוצגנה בכל 3 חודשים בסניף אחר, ובכך האמנים יזכו לחשיפה ברחבי הארץ״. מאז ארומה מקדמת את היוזמה ואת היצירות התלויות בסניפים בפייסבוק ואף מציינת כי הרכישה נעשית ישירות מול האמן. כלומר, ללא דמי תיווך. אך שוב, אין ספק שבסופו של דבר האמנות תורמת רבות לקירות העירומים כמו גם לתדמית של הרשת. כשפניתי לבית אל על ולארומה בשאלה האם מדובר בהצגת עבודות בתשלום בשני המקומות ענו שהאמן לא נדרש לשלם כסף. כלומר, כלל לא עלתה בדעתם האפשרות שאני שואלת על תשלום לאמנים המציגים.
ושוב, אותה התלבטות. מצד אחד נהדר שאמנות מקבלת נראות כל כך גדולה בלובי עמוס אנשים או בסניפי ארומה המרובים המרושתים בכל הארץ. מצד שני תחושה קלה ששוב הניצול חוזר על עצמו. אגב, מהתגובות לפוסט של ארומה אין ביטוי לספקות. מלבד מאות הלייקים לו זכה הפוסט, התגובות נראו כך: ״פרויקט יפה ויוזמה מבורכת״, ״יוזמה אדירה ומבורכת לכלל האמנים ולאספני האמנות בארץ״, ״בבקשה תציגו גם בסניף בדימונה״, ״איך מצטרפים?״, ״למי לפנות״ ועוד ועוד.
אולי אני כבר יותר מידי ותיקה בשדה וראיתי צורות שונות של ניצול תחת שמות אחרים, ואולי כל זה גם גרם לי להיות מעט יותר צינית. יחד עם זאת אני רוצה להציע פשרה: תמשיכו להציג אמנות של יוצרים צעירים וצעירות בתחלית הדרך ותשתמשו בה כדי לייפות את קירות העסק. בנוסף, עבודה שנמכרה מה טוב. אמן שלא מכר יקבל תשלום תמורת השאלת העבודה. ועוד דבר: אם אל על וארומה מאמינים באמנות ישראלית, אפשר גם להתחיל ולקנות חלק מהעבודות המוצגות ולהקים אוסף. זו דרך נהדרת וחשובה להביע אמון ביצירה המקומית ולעודד אותה.