מהנעשה בשטח / דנה גילרמן

נשים זולות 
 למרות ריבוי אמניות נפלאות, עבודתם של גברים מוערכת יותר בשוק האמנות.

זוהי תקופה של סיכומי שנה ובמגזין המקוון Artnet פרסמו רשימה של עשר האמניות החיות היקרות במכירות פומביות. ״לנשים אמניות היתה שנה חזקה, גם בסטודיו וגם במכירות״, נכתב שם. בראש הרשימה נמצאת סדי נולנד שעבודתה ״Bluewald״ מ-1989 נמכרה במכירה פומבית ב-9.8 מליון דולר. יאיוי קוסמה, בת ה-86, האמנית הפופולרית ביותר בעולם, נמצאת במקום השני עם ״NO. RED B״ מ- 1960 שנמכרה ב-7 מליון דולר. במקום השלישי נמצאת ג׳ולי מהרטו עם העבודה Looking Back to a Bright New Future שנמכרה ב-3.5 מליון דולר ואחריה הצלמת סינדי שרמן עם העבודה Untitled Film Still #48 שנמכרה ב-3 מליון דולר.

 סדי נולנד, ״Bluewald״ (Courtesy of the Southbank Centre)                                 ג׳ף קונס, (BALLOON DOG (ORANGE

עד כאן מרשים? כן, עד שמסתכלים ברשימה המקבילה של האמנים החיים הנמכרים ביותר. במקום הראשון נמצא ג׳ף קונס עם מכירת ״כלב בלון״ ב-58.4 מליון דולר. ״דגל״ של ג׳ספר גונס נמכר ב-36 מליון דולר,  ״Smash״ של אד רושה נמכר ב-30 מליון דולר, וכריסטופר וול במקום הרביעי עם (Untitled (Riot שנמכר ב-29.9 מליון דולר.

מרשימה קצרה זו אפשר להבין שיצירות של אמנים גברים נמכרות לפחות פי חמש ויותר מאלו של אמניות. למה? אולי כי זה משקף את כללי השוק בכלל – הרי לא ברור גם למה נשים שעובדות באותן מקצועות של גברים ממשיכות להרוויח 30 אחוז פחות. יחד עם זאת, נתונים אלו נכונים לגבי השוק הציבורי ולא הפרטי, כפי שקורה בשוק האמנות. אם כך, אין אפשרות אחרת אלא לחשוב שהסיבה לכך היא עדיין התפיסה השרירה וקיימת שנשים שוות פחות, טובות פחות. זאת כמובן בעיני הקונים שגם הם לא השתנו בהרבה - גברים לבנים מערביים שממשיכים להשביח את ערכם ולשמור על הטריטוריה שלהם.