צ'ט עם עירית תמרי
עירית תמרי מציגה בימים אלו בגלריה בסיס את התערוכה "לנוכח פסל" ובה שתי סדרות חדשות העשויות בשפתה הייחודית: האחת מקורה בתצלומי פסלי שיש רנסנסיים והשנייה מחווה לצלמת שוש קורמוש. בשתי הסדרות בודקת תמרי את מרחבי הצילום בפרספקטיבה של פיסול, ציור, צילום ואדריכלות.
מה תלוי אצלך בבית?
כאמא לשני בנים אני חייבת להודות שאין אפשרות להרבה תמונות כשדירתנו משמשת גם כמגרש כדורגל חלופי, כך שיש קצת: תצלום של דלית רז, חברה טובה מימי המדרשה, תצלום של יובל חי, תצלום של יואב שמואלי, ציור של אחותי ורד כץ, קישוט סיני של שנת חזיר הזהב (שנת הלידה של עמית) מהימים שגרנו בבייג׳ין, שתי עבודות שלי אחת מסיום המדרשה והשנייה מתערוכת הגמר שלי בבצלאל
מי האמן או האמנית שהשפיעו עליך?
יש רבים וטובים, אם אני אחשוב על עבודות שאני תמיד חוזרת אליהן אז זה ללא ספק הלוס קפריציוס של פרנסיסקו גויה שמשכו את עיני כילדה ועדיין העיניים שלי שם.
עם איזו דמות היית רוצה לשתות כוס בירה?
האנה הוך
איזה ספר יש לך ליד המיטה?
יש לי חלוקה בין הספרים שיש לי ליד המיטה, שאני יודעת שדינם להישאר שם לאורך זמן והיכולת שלי לצלול לתוכם מדודה ביותר, לבין ספרי האוטובוס, הספרים שאני לוקחת בתיק וקוראת באוטובוס וגולשת עם הקריאה בסטודיו או באוניברסיטה. ליד המיטה כרגע נח בשלווה "האיש ללא תכונות" של רוברט מוסיל ובתיק יש את "העשרה בדצמבר" של ג׳ורג׳ סונדרס עליו שמעתי מאבי כץ ובזכותו אני כמעט מחכה לנסיעת האוטובוס הבאה.
מה היית עושה אם לא היית אמנית?
כותבת
באיזו תקופה אמנותית היית בוחרת לחיות?
שאלה מאתגרת, אפשר לחיות חצי שבוע בתקופה הרומנטית וחצי שבוע בתקופה הדאדאיסטית?
מה האני מאמין שלך כמורה לאמנות?
אני מאמינה גדולה בחשיבות של תהליך מנקודה אחת לנקודה מפתיעה אחרת. אני בעד הליכה אל הלא נודע והשתהות שם אבל גם חשוב לי שכשיוצאים משם ובוחרים מה לקחת ואיך - יש לעמוד מאחורי הדברים.
מה דעתך על הדרמה סביב טבע?
קשה לענות מבלי לחשוב על הפליטים, הזקנים, הנכים, ולצערי הרשימה רק גדלה מיום ליום, באופן הכי בנאלי, יומיומי וקיומי - נשבר הלב