שולחן ערוך / דנה גילרמן
מה הקשר בין התערוכה העוסקת בבורגנים באירופה לזו על שולחן האוכל המזרחי?
לכאורה אין ממש קשר בין שתי התערוכות: האחת, 'הבורגנים: על טעם ומעמד באמנות אירופה', שאצרה שלומית שטיינברג במוזיאון ישראל, עוסקת בסביבה הביתית של המעמד הבורגני באירופה מהמאה ה־17. השנייה, של ציון אברהם חזן שאצרה סמדר קרן בבית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד, עוסקת בסממני התרבות המזרחית דרך שולחן האוכל. לכאורה, אין קשר. אך יש קשר רב ‐ קודם כל בנקודת המוצא של שתי התערוכות: החפצים הם אלו שמגדירים את זהותם של האנשים הנעדרים ואת התרבות שהייתה ואיננה עוד. בשני המקרים הנעדרים הם רוחות רפאים מהעבר שנושלו מתרבותם: הן
הבורגנות האירופית והן יהודי המזרח. אצל הבורגנים הדגש הוא על הסביבה הביתית המוצגת. דרך
ציורים וחפצים ‐ כגון רהיטים וכלי פורצלן ‐ מוצגת האופנה של אותה התקופה: שעות הפנאי עם הילדים, עיצוב הבית, התחביבים וגם ההיררכיה המגדרית. התערוכה במוזיאון ישראל מתמקדת בבורגנות העשירה יותר וניכר כי בורגנות זו ידעה ליהנות מחיי רווחה נעדרי מודעות פוליטית. כך אפשר להסיק מהפריטים המשלבים את המזרח והמערב ומעידים שהקולוניאליזם תיפקד בעיקר כקישוט לבית: למשל, הרהיטים והשטיחים מהמזרח והשולחנות המעוטרים בסגנון מרוקאי. גם ההיררכיה המגדרית ניכרת בחפצים: שולחן הכתיבה העגול באחד הציורים מעיד על כך שמדובר בשולחן לנשים. הזיהוי הוא לא רק דרך צורתו העגולה אלא גם באמצעות המגירה שנועדה לשים בה דברי רקמה. במקביל, צורתו של אחד הפריטים המרכזיים בתערוכה - שולחן הכתיבה של היינריך היינה ‐ אפיינה שולחן כתיבה לגברים.
במרכז התערוכה של אברהם חזן נמצא שולחן האוכל העמוס בשאריות ובאלמנטים טקסיים כגון פמוטים, גביעי יין וספרי תפילה. השולחן הערוך והארוך שמוצג מתמקד במורשת המזרחית ובה בעת משבש אותה: סידורי התפילה, הפמוטים, גביעי היין, נרות זיכרון, כל אלו מונחים בסדר שלא טבעי להם, ומעידים על מורשת שהשתבשה, מעין טקס אזכרה לתרבות ולמנהגים שאינם עוד. בזמן שהתערוכה הבורגנית מייצרת סביבה ביתית נעימה ונוסכת ביטחון, ותורמת לכך גם התאורה הרכה והצבע הירוק השקט המכסה את הקירות, אצל אברהם חזן יש אווירה הרת אסון שנוצרת מהשאריות שננטשו על השולחן והתאורה הקודרת, שמייצרת משחקי אור וצל קונטרסטיים. לכאורה אין קשר בין שתי התערוכות אך אפשר לראות בהן עדות לשתי תרבויות שנכחדו ‐ זו האשכנזית וזו המזרחית ‐ שעוד לא הצליחו לייצר זהות שחיה בשלום בכור ההיתוך המקומי.
המדור פורסם לראשונה ב-7 לילות, ידיעות אחרונות