הבאוהאוס היה אקדמיה לאמנות ומלאכות שהוקם על-ידי הארכיטקט ולטר גרופיוס ופעל בגרמניה בין השנים 1919-1933, תחילה בווימאר, מ-1925 בדסאו, ובשנתו האחרונה בברלין. למרות שבמהלך שנות פעילותו עמדו בראשו ארכיטקטים (גרופיוס, האנס מאייר, לודוויג מיס ון דר רוהה) דווקא מחלקה לארכיטקטורה לא הייתה בו. לעומת זאת הבאוהאוס דגל בחינוך חזותי, פוליטי ותרבותי מקיף, והיו בו מחלקות לציור, נגרות, אריגה, עיצוב גרפי, טיפוגרפיה, קדרות, צילום, תנועה ועבודה בברזל. בבסיס התפיסה עמד שילוב בין אמנויות, אומניות, מלאכות, ורתימתם לצרכים החדשים של העולם המודרני. הבאוהאוס נחשב לבית הספר לאמנות ועיצוב המשפיע ביותר במאה ה-20, ואקדמיות מודרניות רבות הוקמו על-פי המודל שהתווה.
הבאוהאוס הושפע מאוד מהפילוסופיה והעשייה של ויליאם מוריס ותנועת Arts and Crafts האנגלית של אמצע המאה ה-19, משיטות הייצור המודרניות, מתהליכי המיכון ומתהליך העיור המואץ שיצר דרישה הולכת וגוברת למגורים, לריהוט ולמכשירים בשביל מעמד הפועלים הגדל.
בצוות ההוראה של האקדמיה היו כמה מהאמנים המובילים באירופה: וסילי קנדינסקי, יוהנס איטן, אוטו פנינגר, אוסקר שלמר, יוזף אלברס, פול קלה, לסלו מוהולי-נג'י והמעצב מרסל ברוייר.
המחשבה הפונקציונאלית, הנקייה מקישוטיות, והשילוב בין האמנויות והמלאכות עמדו בבסיס העשייה בבית הספר, שהיה גם חלוץ בהקניית מקום מרכזי ללימודי תיאוריה, ביקורת, והיסטוריה כחלק מהחניכה של האמן. שיטת הלימוד הייתה מבוססת על מחקר-מעבדה ולא על חיקוי, והביטוי החזותי המובהק והמפורסם שלה הוא "מעגל תוכנית הלימודים" שתכנן גרופיוס, ואשר במובנים רבים ממשיך להשפיע על תוכניות לימודי אמנויות עד היום. הגישה המהפכנית של הבאוהאוס הביאה לשינוי בתפיסה, ובמקום הפרדה בין האמנות "הגבוהה" לאומניות ולמלאכות העמידה גישה של תרבות חזותית כוללת.
הגישה הרדיקלית והעמדות השמאליות של מרבית צוות המורים, הביאה לסגירת בית הספר בסמוך לעליית הנאצים. המורים עזבו את גרמניה, והקימו או הצטרפו למחלקות קיימות בארצות הברית, הונגריה, שווייץ, ושם הביאו לשינוי תוכניות הלימודים, והשפיעו על סגנון, טכניקות ופרקטיקות של עיצוב, אדריכלות ואמנות.
לישראל הגיעו מספר בוגרי בית הספר. האדריכלים אריה שרון, שלמה ברנשטיין, שמואל מסטצ'קין ומוניו גיתאי-ויינרויב השפיעו באופן יוצא דופן על הארכיטקטורה (הסגנון הבינלאומי שבטעות מכונה בארץ באוהאוס) בעיקר בתל אביב, אבל גם ברמת גן, בראשון לציון, בחיפה, בירושלים ובקיבוצים רבים. בתל אביב נמצא הריכוז הגדול ביותר בעולם של מבנים בסגנון הבינלאומי-באוהאוס, למעלה מ-4,000, ובשנת 2003 הכריזה אונסק"ו (ארגון התרבות של האו"ם) על אזור "העיר הלבנה" כאתר מורשת עולמית.
