זמן קריאה : 1:30 דקות
אֶבֶן פִּנָּה
מילים: איך אפשר לחדור לתוך הדברים? במגע? במבט? בשפה? לחדור ממש, לא מטאפורית. לחדור ממש לתוך, נניח, אבן, לתוך מילה? לחוש את החומר מהן הן עשויות ולהגיע לפִשרם? לזהות את הדברים עצמם? להשיק דבר בדבר, שפה בעולם? "מילים הן תמונות של הדברים" נֶאֱמַר, השאלה היא איך נכנסים לתוך התמונות עצמן?
אנסה לעשות זאת כאן, עם כל מדור מחדש. אנסה. לא אוכל להבטיח מעבר לכך; הרי מדובר בפעולות בלשון (כתיבה, קריאה) ובהתבוננות בדימויי אמנות במסך. כלומר, אפשר גם היה לקרוא למדור "מסך מגע" - שם במסך התחושה כידוע אובדת, ובכל זאת אנסה לעורר אותה.
אז איך זה בכל זאת קורה? איך מילה שעד לפני רגע היתה עוד אחת מן המילים שבפה, באוזן ועל הדף, מקבלת נוכחות ומשקל ואפשר ממש לחוש אותה? זה קורה; קורה בדיוק כמו ש"אֶבֶן, מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה, לְרֹאשׁ פִּנָּה" [תהילים, קיח, כב]. מתוך השורה ומתוך ההרגל (מילים הן כחלוקי נחל שהשפה מחליקה), משהו מתבהר ומתגלה, וזה קורה בבת אחת - זה מזנק ממך או מזנק אליך ומילה שהיתה קודם עוד אבן, עכשיו קשור כתר לראשה.
ולפעמים אנחנו פוגשים את המילים מהלכות בינינו בעולם (לפעמים מילה מתעוררת ממנוחת אחר הצהריים ומתיישבת כמו ילדון-תינוק באמצע המיטה. באור האחר שאל תוכו היא מתבהרת, נדמה לה שרק עכשיו נולדה).
אלה סודות שמותר לשתף. מהסודות האלה אנחנו עושים אמנות וכותבים שירים. הפעם, ברשותכם, נסיים בזה, ונחזור לפגוש מילים מפוסלות במדורים הבאים.
מילים: איך אפשר לחדור לתוך הדברים? במגע? במבט? בשפה? לחדור ממש, לא מטאפורית. לחדור ממש לתוך, נניח, אבן, לתוך מילה? לחוש את החומר מהן הן עשויות ולהגיע לפִשרם? לזהות את הדברים עצמם? להשיק דבר בדבר, שפה בעולם? "מילים הן תמונות של הדברים" נֶאֱמַר, השאלה היא איך נכנסים לתוך התמונות עצמן?
אנסה לעשות זאת כאן, עם כל מדור מחדש. אנסה. לא אוכל להבטיח מעבר לכך; הרי מדובר בפעולות בלשון (כתיבה, קריאה) ובהתבוננות בדימויי אמנות במסך. כלומר, אפשר גם היה לקרוא למדור "מסך מגע" - שם במסך התחושה כידוע אובדת, ובכל זאת אנסה לעורר אותה.
אז איך זה בכל זאת קורה? איך מילה שעד לפני רגע היתה עוד אחת מן המילים שבפה, באוזן ועל הדף, מקבלת נוכחות ומשקל ואפשר ממש לחוש אותה? זה קורה; קורה בדיוק כמו ש"אֶבֶן, מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה, לְרֹאשׁ פִּנָּה" [תהילים, קיח, כב]. מתוך השורה ומתוך ההרגל (מילים הן כחלוקי נחל שהשפה מחליקה), משהו מתבהר ומתגלה, וזה קורה בבת אחת - זה מזנק ממך או מזנק אליך ומילה שהיתה קודם עוד אבן, עכשיו קשור כתר לראשה.
ולפעמים אנחנו פוגשים את המילים מהלכות בינינו בעולם (לפעמים מילה מתעוררת ממנוחת אחר הצהריים ומתיישבת כמו ילדון-תינוק באמצע המיטה. באור האחר שאל תוכו היא מתבהרת, נדמה לה שרק עכשיו נולדה).
אלה סודות שמותר לשתף. מהסודות האלה אנחנו עושים אמנות וכותבים שירים. הפעם, ברשותכם, נסיים בזה, ונחזור לפגוש מילים מפוסלות במדורים הבאים.
תמונה: בתמונה המלווה את המדור הראשון, העבודה אבן פינה של האמן יואב בן דב. והנה, למשל, איך אמנות עושה את זה, איך היא מחברת אותנו אל דברים: הפיסול הוא אמנות אמפירית (המקור לידע/להכרה הוא חוויה חושית); המושגי מוסבר על-ידי הממשי. כשאתה פוגש את העבודה אבן פינה במו עיניך, כלומר לא כאן על המסך אלא כשאתה מתקרב אל האבן ממש, מתרחש גילוי שמטלטל אותך: אתה עומד מול מה שמרחוק ראית כאבן גזית (מסותתת ושפיאותיה מקבילים) ושבהיותה אבן פינה מסמלת (בעולם ובלשון) יסוד בטוח, ומגלה שהאבן רק נראית כך.
יואב בן דב, אבן פינה. אבן גיר ירושלמית (מיזית יהודית) צהבהבה-אדמדמה, 2010
מורן שוב היא אוצרת ההקמה של בית לעברית, ראשון לציון - מרכז לעברית כשפה וכתרבות