זמן קריאה : 1:60 דקות
מהנעשה בשטח / דנה גילרמן
האם אריק בוקובזה היה צריך לסרב לפרס היצירה הציונית לשנת 2015?
האם אריק בוקובזה היה צריך לסרב לפרס היצירה הציונית לשנת 2015?
השבוע הוכרזו הזוכים בפרס הציונות: בתחום האמנות זכה האמן אליהו אריק בוקובזה על יצירתו ״פרוייקט סוקאג׳ן״. הפרויקט כולל שבעה הדפסים דיגיטליים המתייחסים לכל מלחמות ישראל ורואים בהם חיילים שמדיהם מעוטרים במוטיבים מהתרבות היהודית, באיורים של כלי מלחמה, וכל אלה מתערבלים בדימויים ובפרקטיקות מתרבות הקומיקס היפני. "פרס הציונות מוכיח כי היצירה הציונית לא מפסיקה להתחדש וערכיה נותרים רלוונטיים״, אמרה השרה מירי רגב, אולם בוקובזה בעבודותיו יוצא נגד ערכיה. אמנם הוא עושה זאת בחן רב, בצבעוניות רבה, ובציור שמתכתב עם הסגנון הנאיווי, אך אין ספק שהן ביקורתיות באופיין ומפנות את חיציהן לתרבות הכיבוש, להיסטוריה המקומית, ובעיקר לציונות. וראה זה פלא: בוקובזה זכה בפרס היצירה הציונית. ״אין לטעות בנועם הציור של בוקובזה, זהו ציור הנובע מעמדות אנטי- מיליטריסטיות״, כתבה האוצרת טלי כהן גרבוז על הסדרה.
״פרוייקט סוקאג׳ן״, מלחמת ששת הימים
אם כך, האם בוקובזה היה צריך לקבל את הפרס? מצד אחד כן, היכולת לשנות צריכה להגיע מהמיינסטרים, כלומר מתוך המערכת. חיבוק היצירה הביקורתית על ידי הממסד תעזור להפיץ את מסריו של בוקובזה, ואולי אפילו להכניס את תכניו לתכנית הלימודים של משרד החינוך (כאן אין התבוללות). מאידך, אפשר לראות בזה דרך חכמה של המערכת להציג את עצמה כפלורליסטית וככזו שמעודדת דעות שונות, אך בעצם להשתיק את הביקורת ואת המבקר. אני, אגב, חושבת שבוקובזה היה צריך לסרב.
״פרוייקט סוקאג׳ן״, מלחמת לבנון