הבסיס – אנגלה קליין, פיליפ רנצר

הומור ויזואלי אנין וזיקה לחומרים מצויים, עמלנות בלתי מורגשת ומרווח בין-תחומי,
הטווח שבין המכונה לצעצוע, מעגליות בלתי נגמרת ומנגנוניות של חד-גדיא, צער ובדיחה.