הגלריסטיות / שרי גולן

הגלריסטיות / שרי גולן
 
שרי גולן, בת 34 (בקרוב) בעלת ״המשולש - חלל לאמנות״ בתל אביב. אוצרת ומרצה עצמאית, מלמדת את הקורס "כל מה שלא לימדו אתכם בבית ספר לאמנות" לקידום ופיתוח קריירה לאמנים במסגרות פרטיות שונות ו"במשולש". מציגה את התערוכה "אובייקט ושמו תשוקה/Object of Desire" מה- 15.9 עד ה- 24.9. 

מתי הבנת שאת רוצה לעסוק באמנות?
בחטיבת הביניים. בזכות טעות ברישום הגעתי לשיעורי השערה באמנות והתאהבתי. זיוה ילין (אמנית ואוצרת הגלריה בקיבוץ בארי) שהייתה המורה שלי, ומנהלת בית הספר, שכנעו את ההורים שלי שזה מה שאני צריכה לעשות כלימודי הרחבה כי בזמנו התחלתי בתיכון תואר בביולוגיה. בסוף עשיתי 10 יחידות אמנות ו- 5 ספרות. אני חושבת שאני מושפעת משני התחומים עד היום.
 
איך נהפכת לגלריסטית?
בתיכון הבנתי שאני רוצה להיות אוצרת אבל שלא מעניין אותי ללמוד רק על תולדות האמנות אלא ממש לעבוד עם אמנים וללוות תהליכי יצירה באמנות עכשווית, וגם הבנתי שאני מאוד אוהבת הצבות בחלל. אחרי לימודי המדרשה עבדתי ב-CCA וחברה מהלימודים אמרה לי שהיא מכירה את צקי רוזנפלד ושהוא מחפש מחליפה לדיאנה דלל. אמרתי לה שאני סופר צעירה ואין סיכוי שהוא יקח אותי להיות גלריסטית של חצי מהמרצים שלי, אבל הוא הזמין אותי לראיון, ועובדה שזה קרה. אני מאוד מודה לו עד היום על האמון שהוא נתן בי. ברוזנפלד הבנתי שלגלריסט יש מערכת יחסים שונה לחלוטין עם האמנים שלו, בניגוד לאוצר, והחלטתי שאני רוצה לעשות את זה. כמובן שמהיכרות קרובה יותר עם העולם המסחרי החלטתי שאני רוצה לפתוח גלריה אלטרנטיבית כמו "המשולש" ולא גלריה מסחרית סטנדרטית.
 
מהם, לדעתך, התכונות החשובות ביותר שגלריסט נזקק להן?
אני חושבת שהמילה העיקרית היא אמון. שאתה תוכל להאמין עד הסוף באמנים ובאמניות שלך ולתת בהם/ן אמון. וכמובן להפך - גלריסט שהוא לא אמין זה אסון.
 
מהם הקריטריונים שעל פיהם תקבעי את מי להציג ואת מי לא?
אמניות אמנים מצויינים שיש להם אמנות יחודית לדעתי, שנוגעת לי בנשמה. ובנוסף, אמנים ואמניות שאני מרגישה שהחיבור האישי-מקצועי שלי איתם הוא בעל ערך מוסף ושאני האדם הנכון לקדם אותם/ן.
 
מה היית ממליצה לאמנים בראשית דרכם שרוצים לפרוץ?
להתעניין בעולם האמנות כמה שיותר וללמוד להבין כיצד השדה פועל. לא להיות שקועים רק בתהליך היצירה בסטודיו. לייצר גוף עבודות משמעותי ולחשוב איזה אמנים, אוצרים, גלריסטית יתחברו לגוף העשייה הספציפי הזה.
 
 
עד כמה העובדה שאמן מסוים "מוֹכֵר" ו"כלכלי" היא שיקול בשבילך?
מבחינתי זה כמעט ולא שיקול. הסיבה העיקרית היא שאני לא עובדת עם האמנים שלי בשיטה של 50%-%50 בחלוקת הרווחים אלא בסוג של ריטיינר חודשי ואחוזים הרבה יותר נמוכים. אני מאמינה שקריירה של אמן היא לא רק למכור מוצרים אלא גם כוללת פרסים, מלגות, תוכניות רסדנסי, תערוכות מוזיאלות וכדומה - לכל אלה לעיתים אין השפעה מיידית על האחוזים של המכירות, אלא לטווח הרחוק. בנוסף, אני מתעניינת פעמים רבות דווקא באמנים שטרם פרצו לתודעה בגדול ובהתאם, לעיתים המכירות שלהם עוד בראשית הדרך.
 
האם לדעתך מחירי שוק האמנות הישראלי הם נמוכים, סבירים או גבוהים?
מחירי השוק הישראלי לדעתי נמוכים מהשוק הבינלאומי, אבל סבירים. אני בעד נגישות של אמנות לכלל הציבור. למשל בפרויקט שאני מציגה כרגע, "אובייקט ושמו תשוקה" יש עבודות אמנות בטווח מחירים רחב, מ-80 ש"ח ועד 6,000 ש"ח. 
 
 איך היית מגדירה את הלקוחות שלך?
אני עובדת גם עם "רוכשים" וגם עם "אספנים". חלקם אנשים שעוקבים אחרי הבחירות שלי עוד מזמן רוזנפלד ומעריכים את העין האמנותית שלי והדעה שלי. חלקם אנשים חדשים שמחפשים את דרכם כלקוחות חדשים יותר בתחום ואני שמחה ללוות אותם. בכל מקרה, בדיוק כמו עם האמנים, כך גם עם הלקוחות - זוהי מערכת יחסים לכל דבר. 
 
 איזה אמן של גלריה מתחרה היית רוצה לייצג?
אין לי אחד. כיאה ל"משולש" יש לי שלושה! 
רותי הלביץ כהן  (שאמון יריב הגלריסט שלה הוא חבר טוב), הילה טוני נבוק שייצגתי בעבר ברוזנפלד (והיום נמצאת בנגא) ותמיר צדוק שהבאתי בעבר לרוזנפלד והוא עדיין מיוצג שם. 
 
את מציגה את תערוכה קבוצתית בשם "אובייקט ושמו תשוקה" שמציגים בה 30 יוצרים. ספרי קצת על העבודה איתם.
העבודה על "אובייקט ושמו תשוקה" היא משהו שאני עושה בשנה וחצי האחרונות מתוך פנטזיה להציג איור, עיצוב ואמנות יחד בטשטוש גבולות. "המשולש" בעצם יהיה סוג של אינסטליישן גדול של חנות קונספט ובתוכו אציג את שלושת המדיומים באופן שווה. חלק מהאמנים הם אמני המשולש, חלק הם בוגרי הקורסים שלי וחלק הם אמנים עצמאיים אחרים או שמיוצגים בגלריות שונות. בין האמנים היותר מוכרים יש את אולף קונמן, מאיה אטון, רותי הלביץ כהן, הילה לביב ועוד. ההגשמה של הפרוייקט הזה במסגרת פתיחת עונת האמנות ושבוע האיור היא למעשה הגשמה של פנטזיה מאוד ישנה שלי שאני עובדת עליה הרבה זמן ואני נרגשת. העבודה עם האמנים הייתה מגוונת. עם חלקם יש לי קשר אישי מאוד עמוק ומעורבות גדולה בתוך היצירה ועם חלק מהם זו הזדמנות ראשונה לעבוד. חלקם יצרו עבודות במיוחד לפרוייקט ואצל חלקם בחרתי עבודות קיימות, כך שזו עבודה מאוד שונה מאמן לאמן אבל מבחינתי היא מרגשת וחשובה. אני מקווה שזה פרוייקט שיצליח ותהיה לו המשכיות אצלי ב"משולש".