זמן קריאה : 2:22 דקות
השבוע בעולם האמנות / דבי לוזיה 8/3/16
ובינתיים בניו יורק
בסוף השבוע האחרון, במסגרת סבב הירידים הגדולים בארצות הברית, התרכזו כל האספנים ושוחרי האמנות בניו יורק, שם התקיים הארמורי שואו והירידים הלווייניים הסובבים אותו. קצת נמאס לי לכתוב על ירידים, האמת. קשה להפתיע ולחדש. בין אם זה בניו יורק, באזל, לונדון, מיאמי או כל מקום אחר: רואים את אותם אספנים ואותן גלריות, המציגות וריאציות על אותו נושא.
ובכל זאת, יש יריד אחד, חדש יחסית בשם Indpendent ששם לו למטרה להרגיע קצת את הגודש המאפיין את סצינת הירידים. אמנם הוא נערך באותם תאריכים של הירידים הנוספים אבל הוא קטן יחסית (רק 50 גלריות) ושואף להתרכז במיני-תערוכות אצורות. הצורך בבידול הופך למתבקש כשכל הירידים נראים בדיוק אותו הדבר.
בסוף השבוע האחרון, במסגרת סבב הירידים הגדולים בארצות הברית, התרכזו כל האספנים ושוחרי האמנות בניו יורק, שם התקיים הארמורי שואו והירידים הלווייניים הסובבים אותו. קצת נמאס לי לכתוב על ירידים, האמת. קשה להפתיע ולחדש. בין אם זה בניו יורק, באזל, לונדון, מיאמי או כל מקום אחר: רואים את אותם אספנים ואותן גלריות, המציגות וריאציות על אותו נושא.
ובכל זאת, יש יריד אחד, חדש יחסית בשם Indpendent ששם לו למטרה להרגיע קצת את הגודש המאפיין את סצינת הירידים. אמנם הוא נערך באותם תאריכים של הירידים הנוספים אבל הוא קטן יחסית (רק 50 גלריות) ושואף להתרכז במיני-תערוכות אצורות. הצורך בבידול הופך למתבקש כשכל הירידים נראים בדיוק אותו הדבר.
סיגלית לנדאו בארמורי שואו, הביתן של חזי כהן (צילום: תמי כץ פריימן)
שחור הוא השחור החדש
יש שחור ויש שחור משחור. מבין הגוונים הרבים של השחור, Vanta הוא הגוון השחור ביותר. הפיגמנט פותח על ידי מדענים ב-2014 והוא בולע 99.965% מקרני האור ויוצר אפקט של חור שחור. עד כאן הכל טוב ויפה, אלא שמעתה אף אמן לא יוכל להשתמש בצבע הזה מלבד אחד: אניש קאפור שמו. קאפור רכש את הזכויות לשימוש בלעדי בצבע, למורת רוחם של אמנים רבים. קאפור ידוע בשימוש בצבעים ובצורות שיוצרים דיסאוריינטציה אצל הצופים. זו הפעם הראשונה שאמן רוכש זכויות בלעדיות לפיגמנט. עבור המדענים שפיתחו אותו שיתוף הפעולה עם קאפור מהווה הפתעה בלתי צפויה.
יש שחור ויש שחור משחור. מבין הגוונים הרבים של השחור, Vanta הוא הגוון השחור ביותר. הפיגמנט פותח על ידי מדענים ב-2014 והוא בולע 99.965% מקרני האור ויוצר אפקט של חור שחור. עד כאן הכל טוב ויפה, אלא שמעתה אף אמן לא יוכל להשתמש בצבע הזה מלבד אחד: אניש קאפור שמו. קאפור רכש את הזכויות לשימוש בלעדי בצבע, למורת רוחם של אמנים רבים. קאפור ידוע בשימוש בצבעים ובצורות שיוצרים דיסאוריינטציה אצל הצופים. זו הפעם הראשונה שאמן רוכש זכויות בלעדיות לפיגמנט. עבור המדענים שפיתחו אותו שיתוף הפעולה עם קאפור מהווה הפתעה בלתי צפויה.
פיגמנט Vanta, בלעדי לאניש קאפור
חמש סיבות לנסוע לתערוכה בעין חרוד
בשבת שעברה נסעתי לפתיחת התערוכה ״אופק חדש לאופקים חדשים״ במשכן לאמנות בעין חרוד. הנה חמש סיבות למה כדאי גם לך לנסוע:
1. העמק הוא חלום. הכל ירוק ופורח, החרדליות יוצרות מרבדים מרהיבים בצהוב. הדרך עצמה היא כמו ציור.
2. המשכן לאמנות עין חרוד הוא המוזיאון הכי יפה בארץ. בניין צנוע, היושב בנחת של אשה מבוגרת שמכירה ביופיה מבלי להזדקק לקוסמטיקה. אור טבעי, חללים נעימים, תחושה של היכל. גם חצר פנימית מקסימה שבה אפשר לאכול מרקים וקישים מתוצרת בית במנות נדיבות כאלה שאין למצוא בתל אביב.
3. כבוד למייסדים. עם שלא יודע את עברו לא יוכל לתכנן את עתידו. גליה בר-אור, המנהלת היוצאת של המשכן, חרטה על דגלה לתת כבוד גם לאמנים שלא היו בלב הקונצנזוס ובאור הזרקורים. אמנים נפלאים כמו שלום סבא, אברהם אופק, אריה אלואיל ורבים וטובים זכו להערכה מחודשת בזכותה. במקביל, בר-אור נתנה במה גם לאמנים עכשוויים, לאו דווקא השמות המוכרים ממוזיאונים במרכז: הדר גד, רן הררי, גבריאלה שוץ, הדר סובול ואחרים. המנהל החדש של המשכן, יניב שפירא, גדל על המסורת של גליה בר-אור, כפי שאפשר להבחין בתערוכה הראשונה שאצר.
4. התערוכה, ״אופק חדש לאופקים חדשים״, נאצרה בשיתוף פעולה בין יניב שפירא, פרופסור גילה בלס מחברת הספר ״אופקים חדשים״ ודליה דנון. התערוכה יוצרת חיבור בין החדשנות האבסטרקטית של חברי הקבוצה שפעלה בשנות ה-50 לבין אמנים שפועלים היום בהשראת אמנים אלה. קבוצת אופקים חדשים חתמה את פעילותה הקבוצתית ב-1963 בתערוכה בעין חרוד - והנה סגירת מעגל. אז נכון שלא כל הציורים הן באותו רמה אבל יש יצירות שהן "וואוו" ויש גם הפתעות דווקא מצד האמנים הפחות ידועים כמו בזה ואלואיל, וגם נתון.
5. ולבסוף, באגף האמנים העכשוויים שווה לראות את סדרת העבודות של יונתן הירשפלד. הצייר הזה ניחן באיכויות שמזכירות מסורות של פעם. פשוט עמדתי נפעמת ונרגשת מול עבודותיו.
בשבת שעברה נסעתי לפתיחת התערוכה ״אופק חדש לאופקים חדשים״ במשכן לאמנות בעין חרוד. הנה חמש סיבות למה כדאי גם לך לנסוע:
1. העמק הוא חלום. הכל ירוק ופורח, החרדליות יוצרות מרבדים מרהיבים בצהוב. הדרך עצמה היא כמו ציור.
2. המשכן לאמנות עין חרוד הוא המוזיאון הכי יפה בארץ. בניין צנוע, היושב בנחת של אשה מבוגרת שמכירה ביופיה מבלי להזדקק לקוסמטיקה. אור טבעי, חללים נעימים, תחושה של היכל. גם חצר פנימית מקסימה שבה אפשר לאכול מרקים וקישים מתוצרת בית במנות נדיבות כאלה שאין למצוא בתל אביב.
3. כבוד למייסדים. עם שלא יודע את עברו לא יוכל לתכנן את עתידו. גליה בר-אור, המנהלת היוצאת של המשכן, חרטה על דגלה לתת כבוד גם לאמנים שלא היו בלב הקונצנזוס ובאור הזרקורים. אמנים נפלאים כמו שלום סבא, אברהם אופק, אריה אלואיל ורבים וטובים זכו להערכה מחודשת בזכותה. במקביל, בר-אור נתנה במה גם לאמנים עכשוויים, לאו דווקא השמות המוכרים ממוזיאונים במרכז: הדר גד, רן הררי, גבריאלה שוץ, הדר סובול ואחרים. המנהל החדש של המשכן, יניב שפירא, גדל על המסורת של גליה בר-אור, כפי שאפשר להבחין בתערוכה הראשונה שאצר.
4. התערוכה, ״אופק חדש לאופקים חדשים״, נאצרה בשיתוף פעולה בין יניב שפירא, פרופסור גילה בלס מחברת הספר ״אופקים חדשים״ ודליה דנון. התערוכה יוצרת חיבור בין החדשנות האבסטרקטית של חברי הקבוצה שפעלה בשנות ה-50 לבין אמנים שפועלים היום בהשראת אמנים אלה. קבוצת אופקים חדשים חתמה את פעילותה הקבוצתית ב-1963 בתערוכה בעין חרוד - והנה סגירת מעגל. אז נכון שלא כל הציורים הן באותו רמה אבל יש יצירות שהן "וואוו" ויש גם הפתעות דווקא מצד האמנים הפחות ידועים כמו בזה ואלואיל, וגם נתון.
5. ולבסוף, באגף האמנים העכשוויים שווה לראות את סדרת העבודות של יונתן הירשפלד. הצייר הזה ניחן באיכויות שמזכירות מסורות של פעם. פשוט עמדתי נפעמת ונרגשת מול עבודותיו.
ציור של יונתן הירשפלד, אחת מהסיבות לנסוע לעין חרוד
דבי לוזיה, דור שני בגלריה שטרן, היא גם חוקרת תרבות ומחברת הספר "מדוע הפסיקה המונה ליזה לחייך", המנתח את עולם האמנות העכשווי.
טקסט זה לקוח מתוך מדור שבועי שנשלח במייל בכל יום שישי לאלפי מנויים.
להצטרפות לרשימת הדיוור לחץ כאן.
טקסט זה לקוח מתוך מדור שבועי שנשלח במייל בכל יום שישי לאלפי מנויים.
להצטרפות לרשימת הדיוור לחץ כאן.