זמן קריאה : 200 דקות
השבוע בעולם האמנות / דבי לוזיה / 30/8/17
על המזל הגדול בברצלונה, אמנות ענקית בסן פרנסיסקו, זיופים למתחילים ותערוכה על ירושלים בלי אמנים ישראליים
הסגרדה פמיליה ניצלה
מסתבר שהטרוריסטים שביצעו את הפיגוע בברצלונה תכננו מבצע גדול הרבה יותר, מה שמיד משנה את הפרופורציות של הפיגוע ברמבלאס (אך לא את חומרתו, כמובן). למזלנו, בגלל ״תאונת העבודה״ שהיתה להם במעבדת הנפץ כנראה שניצל אתר המורשת העולמית, הפרוייקט המפורסם של אנטוניו גאודי - לה סגרדה פמיליה.. הכנסיה שלא הושלמה עד היום, היתה על הכוונת של הטרוריסטים. מחשבה קשה שמעלה שוב למודעות את פלמירה ואוצרות תרבות עתיקים שאנחנו לוקחים כמובן מאליו אך מסתבר שכוחות הרשע לא חסים עליהם.
על המזל הגדול בברצלונה, אמנות ענקית בסן פרנסיסקו, זיופים למתחילים ותערוכה על ירושלים בלי אמנים ישראליים
הסגרדה פמיליה ניצלה
מסתבר שהטרוריסטים שביצעו את הפיגוע בברצלונה תכננו מבצע גדול הרבה יותר, מה שמיד משנה את הפרופורציות של הפיגוע ברמבלאס (אך לא את חומרתו, כמובן). למזלנו, בגלל ״תאונת העבודה״ שהיתה להם במעבדת הנפץ כנראה שניצל אתר המורשת העולמית, הפרוייקט המפורסם של אנטוניו גאודי - לה סגרדה פמיליה.. הכנסיה שלא הושלמה עד היום, היתה על הכוונת של הטרוריסטים. מחשבה קשה שמעלה שוב למודעות את פלמירה ואוצרות תרבות עתיקים שאנחנו לוקחים כמובן מאליו אך מסתבר שכוחות הרשע לא חסים עליהם.
לה סגרדה פמיליה, גאודי
אמנות גדולה בסן פרנסיסקו
יצירת האמנות הגדולה ביותר שהוצגה אי פעם במומה של סן פרנסיסקו נתלתה השבוע במבצע לוגיסטי מורכב. העבודה של האמנית ג׳ולי מהרטו, אמנית ממוצא אתיופי שחיה בניו יורק, מורכבת משני חלקים, כל אחד בגודל 8/10 מטרים והם תלויים בלובי של המוזיאון. מנהל המוזיאון טוען שמעולם לא הוצגה עבודה כה גדולה של אמנית באיזור ציבורי, לאורך כל ההיסטוריה של האמנות. בלינק לעיל ניתן לראות גם וידאו Time-lapse של הרכבת העבודה.
זיופים לא מוצלחים
הסיפור הזה בוודאי לוקח השראה מהסיפור של וולפגנג בלטראקי, הזייפן הגדול ביותר של המאה העשרים (מי שקרא את ספרי בוודאי זוכר את המקרה). ארבעה ציורים, כביכול של ג׳קסון פולוק, הובאו לאישור ועדת האותנטיות של האמן והתגלו כמזוייפים. הם הופיעו ב- 2013, כשייכים לאוסף של ג׳יימס ברנרמן, שהוא כנראה דמות פיקטיבית. גם כאן, כמו במקרה של בלטראקי, הסיפור הפיקטיבי מפורט מאד ומלווה במסמכים תומכים, שגם הם כנראה מזוייפים. הבעיה היא שמסמכים אלה מעידים על 700 יצירות מזויפות של פולוק שחלקן בודאי כבר נרכשו ואחרות עוד עלולות לצוף.
יש שיגידו שפולוק הוא אולי האמן הקל ביותר לזיוף - מה הבעייה לשפוך צבע על בד ולזייף את חתימתו. אולי זה נכון לגבי אספנים בתחילת דרכם, כאלה שמתפתים עדיין לעיסקאות זולות, אבל כנראה שאספנים מנוסים לא נפלו בפח הזה. עוד פרטים על הפרשה (שבטח עוד נשמע עליה) כאן.
יצירת האמנות הגדולה ביותר שהוצגה אי פעם במומה של סן פרנסיסקו נתלתה השבוע במבצע לוגיסטי מורכב. העבודה של האמנית ג׳ולי מהרטו, אמנית ממוצא אתיופי שחיה בניו יורק, מורכבת משני חלקים, כל אחד בגודל 8/10 מטרים והם תלויים בלובי של המוזיאון. מנהל המוזיאון טוען שמעולם לא הוצגה עבודה כה גדולה של אמנית באיזור ציבורי, לאורך כל ההיסטוריה של האמנות. בלינק לעיל ניתן לראות גם וידאו Time-lapse של הרכבת העבודה.
זיופים לא מוצלחים
הסיפור הזה בוודאי לוקח השראה מהסיפור של וולפגנג בלטראקי, הזייפן הגדול ביותר של המאה העשרים (מי שקרא את ספרי בוודאי זוכר את המקרה). ארבעה ציורים, כביכול של ג׳קסון פולוק, הובאו לאישור ועדת האותנטיות של האמן והתגלו כמזוייפים. הם הופיעו ב- 2013, כשייכים לאוסף של ג׳יימס ברנרמן, שהוא כנראה דמות פיקטיבית. גם כאן, כמו במקרה של בלטראקי, הסיפור הפיקטיבי מפורט מאד ומלווה במסמכים תומכים, שגם הם כנראה מזוייפים. הבעיה היא שמסמכים אלה מעידים על 700 יצירות מזויפות של פולוק שחלקן בודאי כבר נרכשו ואחרות עוד עלולות לצוף.
יש שיגידו שפולוק הוא אולי האמן הקל ביותר לזיוף - מה הבעייה לשפוך צבע על בד ולזייף את חתימתו. אולי זה נכון לגבי אספנים בתחילת דרכם, כאלה שמתפתים עדיין לעיסקאות זולות, אבל כנראה שאספנים מנוסים לא נפלו בפח הזה. עוד פרטים על הפרשה (שבטח עוד נשמע עליה) כאן.
פולוק מזויף
המוזיאון הפלשתינאי בביר זית נפתח
ותיקי המדור אולי זוכרים את פארסת המוזיאון הפלשתינאי בביר זית, שנפתח רשמית במאי 2016 למרות שהוא היה ריק מיצירות אמנות. ובכן, אחרי כמעט שנה וחצי, סוף סוף, ביום ראשון האחרון נפתחה התערוכה הראשונה עם רשימה מרשימה של אמנים פלשתינאים, ערבים ובינלאומיים. שם התערוכה ״תחיה אל קודס״ - ירושלים חיה - כשמטרתה המוצהרת היא להציג את מורכבות החיים בירושלים. תחת הסיסמא ״ירושלים של כולם״הייתי מצפה למצוא בתערוכה גם אמנים ישראלים. גם כאלה העוסקים בכיבוש לא נכללו בה. בין האמנים הערבים מונה חאטום ואיברהים נובאני ובין האמנים הבינלאומיים הכוכב התורן, אדריאן וילר רוחס והכוכב הנופל אוסקר מורילו.
מוזר שלא מצאתי התייחסות לידיעה הזאת בעברית (אפילו לא בעיתון הארץ).
ותיקי המדור אולי זוכרים את פארסת המוזיאון הפלשתינאי בביר זית, שנפתח רשמית במאי 2016 למרות שהוא היה ריק מיצירות אמנות. ובכן, אחרי כמעט שנה וחצי, סוף סוף, ביום ראשון האחרון נפתחה התערוכה הראשונה עם רשימה מרשימה של אמנים פלשתינאים, ערבים ובינלאומיים. שם התערוכה ״תחיה אל קודס״ - ירושלים חיה - כשמטרתה המוצהרת היא להציג את מורכבות החיים בירושלים. תחת הסיסמא ״ירושלים של כולם״הייתי מצפה למצוא בתערוכה גם אמנים ישראלים. גם כאלה העוסקים בכיבוש לא נכללו בה. בין האמנים הערבים מונה חאטום ואיברהים נובאני ובין האמנים הבינלאומיים הכוכב התורן, אדריאן וילר רוחס והכוכב הנופל אוסקר מורילו.
מוזר שלא מצאתי התייחסות לידיעה הזאת בעברית (אפילו לא בעיתון הארץ).
מתוך חנוכת הבית של המוזיאון
דבי לוזיה, דור שני בגלריה שטרן, היא גם חוקרת תרבות ומחברת הספר "מדוע הפסיקה המונה ליזה לחייך", המנתח את עולם האמנות העכשווי.
טקסט זה לקוח מתוך מדור שבועי שנשלח במייל בכל יום שישי לאלפי מנויים.
להצטרפות לרשימת הדיוור לחץ כאן.
טקסט זה לקוח מתוך מדור שבועי שנשלח במייל בכל יום שישי לאלפי מנויים.
להצטרפות לרשימת הדיוור לחץ כאן.