רביעי, 24 ביולי 2019, בשעה 20:00. יאיר גרבוז ואוֹרי לוין, אמן וחוקרת קולנוע, נפגשים כדי לדבר על עבודתו של מיכאל דרוקס ולחלץ מתוכה מחשבות, הקשרים ותובנות.

מיכאל דרוקס (1940)
נולד בירושלים וגדל בתל-אביב לזוג הורים מהגרים, ילידי פולין. בנעוריו נשלח להתחנך בפנימייה הדתית "כפר בתיה". לאחר שירותו הצבאי התגורר ביפו ועבד בבית חרושת לאריגה. בשנות ה-60 המאוחרות של המאה שעברה היה דרוקס פעיל ב"קבוצת 10+" ועסק גם בתיאטרון. בשנת 1972 עבר עם משפחתו להולנד ולאחר מכן השתקע בלונדון, אנגליה.
עבודותיו המוקדמות של דרוקס הושפעו מן הפופ-ארט והכילו מגוון של חומרים מצויים (Ready-Made). בראשית שנות ה-70 החל להציג עבודות בעלות תוכן מושגי; לצד תצלומים מבוימים יצר דמויים של מפות, דוגמת דרוקסלנד (1974). סדרת עבודות הדפס נוספת היא "אדון זאב" (1980), שנעשתה בשיתוף עם חנוך לוין. החל משנות ה-80 חזר לעסוק בציור מסורתי, תוך שהוא מאמץ סגנון מופשט.
"בעבודתו דרוקסלנד משנת 1974, מיפה מיכאל דרוקס את תווי פניו בתוואי הפיזי של מפת ישראל ושזר יחדיו את הביוגרפי והפוליטי. טכניקת המיפוי הטופוגרפי באמצעות קווי גובה משווה לפניו של דרוקס מראה תלת-ממדי ופרישתן על גבי הנייר מקנה להן נראות כשל מישור סכמתי. מעל האונה המצחית, הטביע האמן את הכתובת "OCCUPIED TERRITORY" משל הייתה אות קין בלתי מחיק, ברמזו אולי לשטח גיאוגרפי שכיבושו אמנם פיזי, אך ניכוסו מנטלי-אידיאולוגי, ולאופן שבו מוסווה הקשר הפוליטי-כלכלי בין השליטה על מנגנוני המיפוי לשליטה על מקורות הידע."1
ברויר, ש', פרישה – תערוכה קבוצתית, 2017, גלריה בסיס, עמ' 5-4


אוֹרי לוין היא אמנית וחוקרת קולנוע.
עבודת הדוקטור שלה: "אספרנטו עבור העין, האוטופיה של הקולנוע האילם", הוגשה באוקטובר האחרון (2018) ובשנה הבאה היא מתעתדת לנסוע לפוסטדוקטורט באוניברסיטת ברקלי, קליפורניה.
לוין הציגה תערוכות יחיד, והשתתפה בתערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם ביניהן – גלריה מטרופוליס פריז, יריד הוידאו לופ בברצלונה, מוזיאון ישראל לאמנות, מוזיאון הרצליה, מוזיאון לאמנות אססן.
בין נושאי המחקר שלה: קולנוע מוקדם ויחסו לקולנוע דיגיטלי, קולנוע אילם, סלפסטיק ווידאו ארט.