הבין-תחומיות
שתי אמניות / שתי הרצאות // על ההיבט הבין-תחומי ביצירתן ועל הדיאלוג שאלו מקיימות עם יצירות ויוצרים מדיסציפלינות שונות. מנחה: הילה בן ארי
* עדכון לרשימת המשתתפות באירוע
יסמין גודר (1973)
נולדה בירושלים ועברה עם משפחתה לניו־יורק בשנת 1984. בוגרת התיכון לאומנויות בניו־יורק, ותואר ראשון במחול בטיש סקול אוף דה ארטס, אשר באוניברסיטת ניו־יורק. באותה תקופה גם למדה במסגרת Movement Research המחויבת למחקר מעמיק ואלטרנטיבי בתנועה, קומפוזיציה ומופע, ונבחרה להיות אומן הבית שלהם לשנת 1999. עבודותיה, אשר זכו להערכה מקומית ובינלאומית בשל עומקן, ייחודיות הקול שלהן ומורכבותן, מוצגות בארץ וברחבי העולם במגוון תאטראות ופסטיבלים מובילים ביניהם: פסטיבל לינקולן סנטר בניו־יורק, פסטיבל הבינלאומי של טוקיו, בית האופרה של סינדי תאטרון ההבל בברלין, פסטיבל וינה ועוד רבים. גודר זכתה בפרסים רבים כולל פרס הבסי היוקרתי בניו־יורק ב-2001. בנוסף זכתה פעמיים בפרסי משרד התרבות לכוריאוגרף צעיר בשנים 2001 ו-2003 ופרס לביצוע הרכב קאמרי בשנים 2003 ו-2009. בשנים 2004 ו-2009 זכתה בפרס רוזנבלום לאומניות הבמה מטעם עיריית ת"א, וב-2005 – בפרס לנדאו לאומניות הבמה מטעם מפעל הפיס. כמו כן, קיבלה שני פרסים לכוריאוגרפים ע"ש חסיה לוי אגרון, ופרס מיוחד מדנמרק The Ballet Master Albert Gauvbiers. יסמין גודר הייתה אמנית נבחרת של הקרן למצוינות בתרבות משנת 2004 ועד 2009. ב-2014 זכתה גודר בפרס שרת התרבות ליוצרת בתחום המחול האמנותי על היצירה CLIMAX.
גודר יצרה עד היום ארבעה-עשר מופעי מחול באורך מלא: אולם (2001), פתאום ציפורים (2002), שתיים שעשוע ורוד (2003), קרם תות ואבק שריפה (2004), אני רעה אני (2006), אחושילינג-singularsensation (2008), אוהבים אש (2009), סוף סופה בוא (2011), Ghost Exercise (2013) ו- See Her Change (2013). בשנת 2014 יצרה גודר שתי עבודות בהן היא בחנה את הארכיב היצירתי שלה: Climax, שהוזמן על-ידי מוזיאון פתח תקווה לאמנות, ו- Lie Like A Lion שהוזמנה במקור על ידי Les Subsistances בליון צרפת ופותח בהמשך בישראל. ב-2015 גודר פיתחה את ״Störung/ הפרעה״ פרויקט שנתי מיוחד שחיבר בין רקדנים, מדענים ואנשים שחיים עם פרקינסון בשתי הארצות, דרך מחקר תנועתי ויצירה. בעקבותיו ומתוכו התפתחה היצירה Common Emotions רגש משותף ובהמשך אליה – פעולה פשוטה, פעולה כוריאוגרפית בהשתתפות הקהל, בהשראת סטאבט מאטר. לצד העבודות הארוכות יצרה עבודות קצרות יותר הכוללות את הקיר של אלינה (1999), תגידי שלום יפה (1999), i feel funny today (2000), שדות ירוקים לאנסמבל בת-שבע (2000), Under 2 ללהקת 'מתניקולא' (2005) ו- The Toxic Exotic Disappearance Act ללהקת המחול בת-שבע (2011) ואת Gut Gift (2014) לרקדנית והכוריאוגרפית האיטלקייה, פרנצ'סקה פוסקריני.
בשנת 2007 פתחה את 'סטודיו יסמין גודר', שממוקם ביפו ומרכז את כל פעילויות-היצירה וההוראה. הסטודיו מתפקד כמרכז – בו מתנהלות חזרות קבועות של ההופעות, שיעורים פתוחים לרקדנים מקצועיים ולא מקצועיים ותמיכה הפקתית ויצירתית ליוצרים צעירים.
שרון גלזברג (1976)
נולדה בתל-אביב. בוגרת תואר ראשון בהצטיינות במכון לאמנות בסן פרנסיסקו, SFAI, (2001) ותואר שני בהצטיינות באמנות באוניברסיטת חיפה (2005).
גלזברג היא אמנית רב-תחומית, הפועלת במדיומים שונים; מיצג, וידאו, פיסול, מיצב, ומרבה להשתמש בחומרים בעלי נראות אנתרופולוגית והיסטורית.
גלזברג הציגה תערוכות יחיד בגלריות ומוזיאונים בארץ ובעולם, בין היתר הציגה בביאנלה של קובה הוואנה, במוזיאון היהודי בניו-יורק (2005), בברגן קונטהאל בנורבגיה (2006), במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון (2012), מוזיאון חיפה לאמנות (2005), מוזיאון בת ים לאמנות (2010) ובמוזיאון פתח תקווה לאמנות (2015).
זוכת פרס שרת התרבות בתחום האמנות הפלסטית (2015), פרס אמן בקהילה ופרס המכון לאמנות בסן פרנסיסקו וקרן אמריקה ישראל.
*הזכות לשינויים שמורה
* עדכון לרשימת המשתתפות באירוע
יסמין גודר (1973)
נולדה בירושלים ועברה עם משפחתה לניו־יורק בשנת 1984. בוגרת התיכון לאומנויות בניו־יורק, ותואר ראשון במחול בטיש סקול אוף דה ארטס, אשר באוניברסיטת ניו־יורק. באותה תקופה גם למדה במסגרת Movement Research המחויבת למחקר מעמיק ואלטרנטיבי בתנועה, קומפוזיציה ומופע, ונבחרה להיות אומן הבית שלהם לשנת 1999. עבודותיה, אשר זכו להערכה מקומית ובינלאומית בשל עומקן, ייחודיות הקול שלהן ומורכבותן, מוצגות בארץ וברחבי העולם במגוון תאטראות ופסטיבלים מובילים ביניהם: פסטיבל לינקולן סנטר בניו־יורק, פסטיבל הבינלאומי של טוקיו, בית האופרה של סינדי תאטרון ההבל בברלין, פסטיבל וינה ועוד רבים. גודר זכתה בפרסים רבים כולל פרס הבסי היוקרתי בניו־יורק ב-2001. בנוסף זכתה פעמיים בפרסי משרד התרבות לכוריאוגרף צעיר בשנים 2001 ו-2003 ופרס לביצוע הרכב קאמרי בשנים 2003 ו-2009. בשנים 2004 ו-2009 זכתה בפרס רוזנבלום לאומניות הבמה מטעם עיריית ת"א, וב-2005 – בפרס לנדאו לאומניות הבמה מטעם מפעל הפיס. כמו כן, קיבלה שני פרסים לכוריאוגרפים ע"ש חסיה לוי אגרון, ופרס מיוחד מדנמרק The Ballet Master Albert Gauvbiers. יסמין גודר הייתה אמנית נבחרת של הקרן למצוינות בתרבות משנת 2004 ועד 2009. ב-2014 זכתה גודר בפרס שרת התרבות ליוצרת בתחום המחול האמנותי על היצירה CLIMAX.
גודר יצרה עד היום ארבעה-עשר מופעי מחול באורך מלא: אולם (2001), פתאום ציפורים (2002), שתיים שעשוע ורוד (2003), קרם תות ואבק שריפה (2004), אני רעה אני (2006), אחושילינג-singularsensation (2008), אוהבים אש (2009), סוף סופה בוא (2011), Ghost Exercise (2013) ו- See Her Change (2013). בשנת 2014 יצרה גודר שתי עבודות בהן היא בחנה את הארכיב היצירתי שלה: Climax, שהוזמן על-ידי מוזיאון פתח תקווה לאמנות, ו- Lie Like A Lion שהוזמנה במקור על ידי Les Subsistances בליון צרפת ופותח בהמשך בישראל. ב-2015 גודר פיתחה את ״Störung/ הפרעה״ פרויקט שנתי מיוחד שחיבר בין רקדנים, מדענים ואנשים שחיים עם פרקינסון בשתי הארצות, דרך מחקר תנועתי ויצירה. בעקבותיו ומתוכו התפתחה היצירה Common Emotions רגש משותף ובהמשך אליה – פעולה פשוטה, פעולה כוריאוגרפית בהשתתפות הקהל, בהשראת סטאבט מאטר. לצד העבודות הארוכות יצרה עבודות קצרות יותר הכוללות את הקיר של אלינה (1999), תגידי שלום יפה (1999), i feel funny today (2000), שדות ירוקים לאנסמבל בת-שבע (2000), Under 2 ללהקת 'מתניקולא' (2005) ו- The Toxic Exotic Disappearance Act ללהקת המחול בת-שבע (2011) ואת Gut Gift (2014) לרקדנית והכוריאוגרפית האיטלקייה, פרנצ'סקה פוסקריני.
בשנת 2007 פתחה את 'סטודיו יסמין גודר', שממוקם ביפו ומרכז את כל פעילויות-היצירה וההוראה. הסטודיו מתפקד כמרכז – בו מתנהלות חזרות קבועות של ההופעות, שיעורים פתוחים לרקדנים מקצועיים ולא מקצועיים ותמיכה הפקתית ויצירתית ליוצרים צעירים.
שרון גלזברג (1976)
נולדה בתל-אביב. בוגרת תואר ראשון בהצטיינות במכון לאמנות בסן פרנסיסקו, SFAI, (2001) ותואר שני בהצטיינות באמנות באוניברסיטת חיפה (2005).
גלזברג היא אמנית רב-תחומית, הפועלת במדיומים שונים; מיצג, וידאו, פיסול, מיצב, ומרבה להשתמש בחומרים בעלי נראות אנתרופולוגית והיסטורית.
גלזברג הציגה תערוכות יחיד בגלריות ומוזיאונים בארץ ובעולם, בין היתר הציגה בביאנלה של קובה הוואנה, במוזיאון היהודי בניו-יורק (2005), בברגן קונטהאל בנורבגיה (2006), במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון (2012), מוזיאון חיפה לאמנות (2005), מוזיאון בת ים לאמנות (2010) ובמוזיאון פתח תקווה לאמנות (2015).
זוכת פרס שרת התרבות בתחום האמנות הפלסטית (2015), פרס אמן בקהילה ופרס המכון לאמנות בסן פרנסיסקו וקרן אמריקה ישראל.
*הזכות לשינויים שמורה
