מרסל ברותרס (בלגיה, 1924-1976), עזר זיכרון (Pense-Bête). 1964. ספרים, נייר, גבס, וכדורי פלסטיק על בסיס עץ. ללא בסיס: 30 × 84.5 × 43 ס"מ (11 13/16 × 33 1/4 × 16 15/16 אינץ'). אוסף הקהילה הפלמית, השאלה לטווח ארוך S.M.A.K. © © 2016 עזבון מרסל ברותר

העבודות נוכחות

העבודות נוכחות

 מיכל ב. רון מחפשת אחר ביצים ונוצות בתערוכה הרטרוספקטיבית של מרסל ברותרס ב-MoMA בניו יורק.


 
כצפוי, הרטרוספקטיבה של מרסל ברותרס (Broodthaers, 1924-1976) במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק (MoMA) הייתה יפהפייה. היא התחילה והסתיימה בעבודה הכניסה לתערוכה (L’Entrée de l’Exposition, 1974): עציצי דקלים שהוצבו בכניסה לתערוכה. לאחרונה זה היה למהלך הראשון המתבקש באצירת התערוכות של ברותרס, שבינואר השנה מלאו ארבעים שנים למותו. בכמה מקרים, כמו בתערוכה במוניי דה פריז (Monnaie de Paris), נקודת פתיחה זו הייתה מעולה, בעוד שבאחרים, כמו הרטרוספקטיבה בפרידריציאנום (Fridericianum) בקאסל, היא היתה בעייתית. 
מבט הצבה של מרסל ברותרס: רטרוספקטיבה. המוזיאון לאמנות מודרנית, ניו יורק, 14 בפברואר עד 15 במאי, 2016. © המוזיאון לאמנות מודרנית. תצלום: מרטין סק moma_broodthaers_installationview259
בקומה השישית ב-MoMA, העבודה הוצבה עם דקלים נהדרים שהגיעו במשלוח מיוחד מפלורידה הקיצית, ושבצמרותיהם אפשר היה להבחין מקומת הכניסה של המוזיאון. עציצי הענק שהשתלטו על החלל, כמו גם מקבץ של מהדורות מודפסות, תצלומים וכן לוח שעליו כתובה האות "a", שנתלו על הקירות, יצרו ביחד את ה"כניסה". הצגת עבודות קודמות במסגרת גן טרופי זה הדגימה היטב את רעיונותיו של ברותרס לגבי רטרוספקטיבה: נוצרה הזדמנות להפוך את סביבת המוזיאון לאולם מסיבות קוקטייל. ואמנם, אירוע פתיחת התערוכה עטף את העבודות באירוניה – המבקרים, בשמלות אופנתיות, בעקבים גבוהים ובחליפות מחויטות התהלכו בין אביזרי תיאטרון, רהיטים ותותחים מהמאה ה-19, ו כמו היו ניצבים, שמשו קישוט לנחש גדול ולסרטנים שקועים במשחק קלפים, בעבודה תפאורה: כיבוש על ידי מרסל ברותרס (Décor: A Conquest by Marcel Broodthaers, 1975). למרבה הצער, האירוע היה היוצא מן הכלל שמוכיח את הכלל - שבסופו של דבר ב-MoMA האירוניה, שמזוהה בטעות כפואטיקה, יוצאת נפסדת.
מרסל ברותרס. מולים ברוטב לבן (Moules sauce blanche).1967. סיר צבוע, קליפות של צדפות, צבע, ושרף צבעוני. הקף: 37.5 ס"מ (14 3/4 אינץ'). גובה: 48.5 ס"מ (19 1/8 אינץ'). אוסף פרטי, ניו יורק. © 2016 עזבון מרסל ברותרס / Artists Rights Society (ARS) moma_broodthaers_ch2016_913_cccr
לאחר הכניסה החגיגית התערוכה המשיכה בהצגה נבונה של עשייתו של ברותרס לפני היותו לאמן – פועלו כמשורר ופרסומיו המוקדמים: ספרי שירה, תצלומים והקרנה של המפתח לשעון: פואמה קולנועית לכבוד קורט שוויטרס
(1957 ,La Clef de l’Horloge, Poème cinématographique en l’honneur de Kurt Schwitters). זוהי חקירה קולנועית פואטית של האסמבלז'ים של הדאדאיסט, שאוצרי התערוכה, כריסטוף שריקס (Cherix) ומנואל בורחה-וילל (Borja-Villel), הצליבו ברגישות עם אובייקטים מוקדמים – הכלאות של משאבות אופניים וקליפות ביצים - שאליהם עוד נחזור בהמשך.
למרבה הצער, כשכל התפוקה המוקדמת הזאת הושלכה לסיר אחד – כמו מולים בקדירה  – הפריצה של ברותרס, שבאה בעקבות תסכולו הכלכלי של משורר כושל , כפי שהוא עצמו הודה בהזמנה לתערוכתו הראשונה בשנת 1964, שגם היא מוצגת כאן – הושטחה קמעה.
מרסל ברותרס . גם אני תהיתי אם לא יכולתי למכור משהו ולהצליח בחיים (Moi aussi, je me suis demandé si je ne pouvais pas vendre quelque chose et réussir dans la vie … , 1964) אותיות מודפסות על דף ממגזין, דף פתוח: 25.2X33.6 ס"מ (9 15/16X13 1/4 אינץ' moma_broodthaers_579_2013_vw4_cccr
המחווה הברוטאלית של הטבעת כרכי השירה שלא נמכרו בתוך גבס, בפסל העשוי ספרים המכונה עזר זיכרון (Pense-Bête, 1964), עברה אף היא דה-רדיקליזציה באמצעות הצגת כרכים שלא נכללו באובייקט כשהם מלווים בעותק וירטואלי אינטראקטיבי ובו תרגום של השירים לאנגלית. במבט לאחור, הפרובוקציה של ברותרס הייתה מוצלחת - הטמנת הטקסט בתוך הפסל הובילה לתחייתו. השירים, אותם כתב כאשר "לא היתה בו כל תועלת", כפי שכתב באותה הזמנה מפורסמת משנת 1964 – סוף סוף נקראים. וכך גם האובייקטים! במקום להתמודד עם הגחמני ועם המגוחך, הצופה שוקל בכובד ראש את הפואטיקה של הצדפה, של הביצה, ואולי גם של עץ הדקל?
מרסל ברותרס (בלגיה, 1924-1976), עזר זיכרון (Pense-Bête). 1964. ספרים, נייר, גבס, וכדורי פלסטיק על בסיס עץ. ללא בסיס: 30 × 84.5 × 43 ס"מ (11 13/16 × 33 1/4 × 16 15/16 אינץ'). אוסף הקהילה הפלמית, השאלה לטווח ארוך S.M.A.K. © © 2016 עזבון מרסל ברותר moma_broodthaers_installationview369
יתכן שהבעיה הגדולה ביותר היא שב-MoMA הפכו את המחוות הרדיקליות של ברותרס ליצירות אמנות. אתגר קשה במיוחד העמידה ההצגה של המוזיאון לאמנות מודרנית, מחלקת הנשרים (1968-1972 ,Musée d’Art Moderne, Département des Aigles), המוזיאון הפיקטיבי שברותרס פתח בביתו והמשיך לנהל ולפתח, אגף אחר אגף, במשך ארבע שנים. אולם כאן, המוזיאון לאמנות מודרנית, מחלקת הנשרים, אגף המאה ה-19
(Musée d'Art Moderne, Département des Aigles, Section XIX siècle, 1968) הפך למצגת שקופיות של יצירות מופת מהמאה ה-19 המוקרנת על תיבה לשילוח עבודות אמנות, בתוך המוזיאון. ביתו של ברותרס, שהוכרז כמוזיאון, פעל באופן הפוך. תחת חסות "מחלקת הנשרים" ברותרס הציג גלויות מהמוזיאון האחר, האמתי, והקרין אותן על תיבות שילוח ריקות ששכר, וקרא לזה "מוזיאון". בהקשר זה הביתי הפך למוסדי דרך הניהול הפיקטיבי בידי האמן. היה זה מאכזב מעט שבמסגרת תערוכה כה עשירה, שהציגה את ברותרס לקהל האמריקני, מוזיאון לאמנות מודרנית ללא מחלקה לנשרים בחר במקום זאת לביית את האמנות.



התערוכה "מרסל ברותרס: רטרוספקטיבה" הוצגה במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק מה-14 בפברואר עד ה-15 במאי, 2016.
מאמר זה מתפרסם כחלק משיתוף פעולה בין מגזין תוהו למגזין בסיס לאמנות ותרבות
 
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.
אני מעוניין/ת להרשם לניוזלטר ולקבל תכנים ועדכונים בנושאי אמנות ותרבות
בואו נהיה בקשר
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
השאירו פרטים ונחזור אליכם
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.