לפגוש את סופי / קרן ענבי - בסיס לאמנות ותרבות

לפגוש את סופי! / קרן ענבי

סופ"ש עם סופי קאל בבית הקברות בברוקלין

"הייתי מאוהבת בו, אבל הוא החליט לעזוב אותי. כדיי לרכך את הפרידה, הוא הציע טיול פרידה של שבוע לסביליה. אהבתי את הרעיון למרות שנראה מכאיב. אז, הסכמתי ונסענו. ביום האחרון, כשראה את דמעותיי, H' סיפר לי סוד. זה היה סוד נוראי, שהרעיל את חייו. והוא גילה לי אותו. רק לי. באותו רגע בדיוק הוא מנע ממני את אהבתו, האיש הזה הציע לי, דרך הווידוי שלו, את ההוכחה האולטימטיבית לאינטימיות שלנו". סופי קאל, בטקסט קצרצר ויחיד שמלווה את הפרויקט החדש שלה 'כאן קבורים הסודות של המבקרים בבית הקברות גרין-ווד 2017-2042". סוד, וידוי והשאיפה לאינטימיות וקשר, מרכיבים את הפרויקט החדש של קאל בבית הקברות גרין-ווד בברוקלין, ניו יורק, שכולל אובליסק משיש לבן עם פתח אליו משלשלים המבקרים את סודותיהם רשומים על פיסת נייר קטנה. מדובר בפרויקט הדרגתי שכן הוא יישאר באתר למשך 25 שנה. בפרויקט שנפתח בסוף השבוע האחרון של אפריל תימללה קאל חלק מהסודות של הקהל שהגיע. היא תחזור לאתר מעת לעת למשך 25 השנים הקרובות כדיי לשרוף את הניירות שימשיכו להיטמן באובליסק ב-25 שנים הבאות, גם אתם מוזמנים!

הפרויקט המסקרן נוצר בזכות שיתוף פעולה עם שני שחקני ענק: בית הקברות המיתולוגי גרין-ווד בברוקלין וארגון Creative Time האגדי שנוצר ב-1974 ויוצר בדרך כלל הפקות גרנדיוזיות במקומות בלתי שגרתיים. כמה מהבולטים שיצר בשנתיים האחרונות היו: הפרויקט של קארה ווקר (Kara Waker) ב- ,Domino Sugar Factory מפעל הסוכר לשעבר בברוקלין בו היא יצרה מיצב סוכר של אישה-ספינקס עצומה כמחווה לעבדים בשדות קנה הסוכר. פרויקט הפרחת היונים המחוברות לנורות לד של האמן דיוק ריילי(Duke Riley) שנערך במספנות הצי הישנות בברוקלין (Navi Yard) והפרויקט 'Doomocracy' של האמן המקסיקני פדרו רייס (Pedro Reyes) שהוצג ערב הבחירות בארצות הברית בטרמינל הצבאי הישן של ברוקלין. בשיתוף עם עשרות שחקנים מקצועיים יצר רייס את אחת ההפקות המורכבות והביקורתיות ביותר על החברה האמריקאית שנראו כאן בשנים האחרונות. Creative Time שואף לעורר דיאלוג בנושאים בוערים באמצעות חוויה דינמית בין האמנים, האתר והקהל, יותר מכל זהו ארגון שמאפשר לאמן לחלום ולממש את הפרויקטים השאפתניים, המאתגרים וההזויים ביותר. בהקשר הזה הפרויקט הנוכחי של קאל הוא אחת ההפקות הצנועות שלהם ונשען בעיקר על המוניטין והתוכן המצטברים של עבודותיה הקודמות. קאל בעלת ניסיון רב בעבודה עם קהל אקראי ובמהלך סוף השבוע נפגשה עם אנשים בבית הקברות בשיטת 'כל הקודם זוכה', הקשיבה וכתבה את הסוד של כל אחד מהם ובסיום הטמינה את הפתק באובליסק שמתפקד לצורך העניין כמעין כותל. אבל כאשר האובליסק יתמלא קאל תשרוף את הפתקים. המשמעות היא שעצם פעולת הווידוי חשובה יותר מפעולת הכתיבה וההטמנה, הווידוי כפעולת היטהרות הוא רעיון נוצרי במהותו.

המפגש הבלתי אמצעי של קאל עם אנשים אקראיים מהקהל העלה את ההשוואה המתבקשת למיצג המפורסם של מרינה אברמוביץ 'האמנית נוכחת' (2010, המוזיאון לאמנות מודרנית (Moma), ניו יורק). פרפורמנס שמשך אליו לראשונה ציבור עצום של קהל ומתח לשיאים חדשים את יכולותיה הפיזיות והנפשיות של אברמבוביץ. מופע בן 730 שעות ו-30 דקות, בהן ישבה האמנית בשקט מוחלט וללא תנועה כשמבקרים הוזמנו להתיישב מולה למשך מספר דקות בכל פעם. המתח שנבנה בין הצופה לאברמוביץ יצר סוג של אינטימיות במקום מאד לא אינטימי, מתח וקסם שהיו חסרים לטעמי במפגש עם קאל.

הפרויקט ממוקם באחד האתרים המסקרנים בניו יורק, בית הקברות גרין-ווד (Green-Wood), בשכונת Sunset Park בברוקלין. כשהוקם ב-1838 היה אחד מבתי הקברות הכפריים הראשונים באמריקה אך כבר ב-1860, קיבל מוניטין בינלאומי בגלל יופיו והפך למקום יוקרתי להיקבר בו. גרין-ווד משך אליו כחצי מיליון מבקרים בשנה, רובם תיירים שנהנו מבילוי משפחתי, נסיעה בכרכרות וצפייה בפסלים המפוזרים בשטחו. הפופולאריות של המקום כריאה ירוקה בניו יורק המתפתחת השפיעה על הקמתם של פארקים ציבוריים רבים כולל הסנטרל פארק במנהטן והפרוספקט פארק בברוקלין. בנוסף להיותו בית קברות פעיל גם היום הוא אתר לשימור מורשת מבנים ארכיטקטוניים ייחודיים ומקיים מגוון אדיר של פעילויות תרבותיות, היסטוריות ואפילו ספורטיביות באמצעות סיורי אופניים מאורגנים. לצד הרוגי הקרב המפורסם של מלחמת האזרחים בגטסבורג קבורים בו גם לא מעט סלבריטאים כמו מאפיונרים ידועים כג'וזף ופרנק גמבינו, המלחין ליאונרד ברנשטיין, האמן ז'אן-מישל בסקיה וממציא הטלגרף סמואל מורס. זה מקום יפהפה ומוזר שמומלץ לבקר בו לאורך כל השנה ולא רק בתקופת חג ההלואין התוסס.

סופי קאל (נ.1953 צרפת) חיה ועובדת בצרפת, מאז שנות ה-70 היא משלבת דימויים ונרטיביים בצורה שיטתית במטרה לחלץ מציאות של עצמה ושל אחרים, בעוד היא מקצה חלק נשלט של המציאות הזאת למקריות. ההיעדרות היא נושא מרכזי ביצירתה והיא מופיעה לכל אורך הקרירה שלה בצורות שונות ומגוונות. למשל, היעדרותה של אהבה הייתה הנושא המרכזי בתערוכה 'שמרי על עצמך' (הביאנלה בוונציה, 2007), במסגרתה הזמינה קאל נשים לפרש מייל פרידה שקיבלה, מנצחת על הפרשנויות האלו באמצעות שילוב של טקסטים, צילומים ווידאו ארט. היעדרות של אמנות הייתה הנושא בסדרה 'נראתה לאחרונה' (1991) שכללה צילומים וטקסטים שנוצרו לאחר גניבת 13 יצירות ממוזיאון איזבלה סטיוארט גארדנר בבוסטון שם הוצגה. היעדרותה של ראיה באה לידי ביטוי בפרויקט המפורסם 'עיוורים' מ-1986 (שהוצג גם בישראל במוזיאון תל אביב בשנת 1996), בו ביקשה קאל מעיוורים מלידה לתאר מה יפה בעיניהם. היא הציגה את הפורטרטים והטקסטים שלהם כשלצדם צילומים ממוסגרים של מה שדמיינו. הפרויקט היה עוצמתי מבחינות רבות, בין השאר בקשר המעניין שיצר בין מילה, דימוי, דמיון ומציאות. אחד העיוורים אמר לקאל: "היפה? קברתי את היפה. אני לא זקוק ליופי. אני לא צריך דימויים במוחי. מאחר שאינני יכול להעריך יופי, אני תמיד בורח ממנו". קאל מנסה לעמת אותנו עם הסודות שמהם אנחנו בורחים, הפעם ההיעדרות באה לידי ביטוי בפעולות של קבורה ווידויי, חוויה שאמורה להיות מטהרת.

סופי קאל: 'Here Lie the Secrets of The Visitors of Green-Wood Cemetery 2017-2042', בית הקברות גריו-ווד, ברוקלין, ניו יורק, עד ה-30 לאפריל, 2042 http://creativetime.org/projects/here-lie-secrets/

תערוכות נוספות של סופי קאל יוצגו השנה ב- Fort Mason Center for Arts & Culture בסן פרנסיסקו החל מה-28 ליוני עד ה-20 לאוגוסט, 2017. וב Muse'e de la Chasse et de la Nature בפריס, החל מה-10 לאוקטובר, 2017 עד ה-11 לפברואר, 2018.

אתר http://creativetime.org/ Creative Time

אתר בית הקברות גרין-ווד, ברוקלין, ניו יורק http://www.green-wood.com/

צילומים:
קרן ענבי
רונית לוין-דלגדו