גרעינים שהחוזרו למוזיאון ישראל

מהנעשה בשטח / דנה גילרמן 16/8/17

מהנעשה בשטח / דנה גילרמן 16/8/17
על גרעיני חמניות שהתפזרו לכל עבר וכאלה שהוחזרו למוזיאון

יש לי בבית 3 גרעיני חמניה עשויים פורצלן צבוע של איי ויי ויי.  הם משמשים כמזכרת מהמיצב הנפלא Sunflower Seeds שהציג האמן בחלל הטורבינה בטייט מודרן בלונדון. אולי יגיע היום והערך שלהם כל כך יעלה שישתלם לי להציע אותם במכירה פומבית. בינתיים אני נהנית מפיסת האמנות הקטנה של אמן גדול שנמצאת אצלי בבית.
אין לי שום חרטות על כך שהגרעינים עזבו איתי את הטייט, עלו על מטוס והגיעו לארץ. לדעתי, זו גם היתה כוונתו של האמן. המיצב המרשים, שכלל מאה מליון גרעיני חמניות, השתרע על פני רצפת החלל כולו ואנשים הוזמנו לדרוך עליהם ולהתכסות בהם. הגרעינים נתפסו בבגדים של רבים מאלו, המשיכו איתם לחללי תצוגה אחרים ונשרו במהלך הדרך. כך יצא שהטייט כולו היה מרוצף בגרעינים בודדים שרבים פשוט הרימו ולקחו איתם. אני אספתי את שלי מהמדרגות הנעות. זמן קצר לאחר מכן, כשעלה חשש שהאבק העולה מגרעיני הפורצלן מסוכן לבריאות, גודר המיצב והמבקרים לא הורשו יותר להיכנס לתוכו.
כמה ימים לאחר ביקורי בטייט קראתי באתר "הגרדיאן" פוסט בבלוג של שרלוט היגינס, שכותרתו: "האם זה בסדר לגנוב גרעין חמנית מחלל הטורבינה?”. ”אנחנו מעודדים אנשים שלא לקחת את הגרעינים", עונה לה הדובר של הטייט. ”אחרי הכול זו עבודת אמנות, ולא היית רוצה להיות ונדליסטית של אמנות או גנבת אמנות, נכון?”. אך האמן עצמו, כפי שמצוטט בבלוג, לא היה כל כך נחרץ: “אם אני הייתי בקהל הייתי בהחלט רוצה לקחת גרעין", אמר. “אבל עבור המוזיאון לקיחת גרעין תשפיע על העבודה. למוסדות יש חוקים משלהם. אני יודע שהייתי רוצה לקחת גרעין”. היגינס עצמה כתבה: "הטייט מצפה ל־2 מיליון מבקרים שיראו את העבודה. אם כל אחד מהם ייקח אחד, עדיין יישארו 98 מיליון. אני מוכנה להתוודות באופן פומבי שיש אחד ברשותי, אז תעצרו אותי”.
גרעינים שהחוזרו למוזיאון ישראל מעטפות עם גרעינים - מהנעשה בשטח
בימים אלו מוצג חלק גדול מהגרעינים האלו בתערוכה "אולי, אולי לא״ של ויי ויי במוזיאון ישראל. אופן הסידור שלהם שונה משמעותית מאופן התצוגה בטייט. הם מוצגים כמעין שטיח ענק ומיושר, שממש לא מזמין לעלות עליו או מאפשר לגרעינים להתפזר, ובכל זאת בשבוע שעבר הגיעו למוזיאון כמה מעטפות ובתוכם גרעיני חמניה שנלקחו מהמוזיאון, בטעות או שלא. הטוקבקיסטים בדף הפייסבוק של המוזיאון שיערו שאלו ילדים שלקחו את הגרעינים והורים שבחרו להחזיר. היו גם כאלה שהגיבו בכעס: ״במה אתם שמחים כל כך ומתלהבים ממי שגנב מיצירות המוזיאון? למה אתם נותנים לזה במה? אז מותר לגנוב ואם התחרטתי אפשר להחזיר ?זה המסר שלכם??״, כתב אחד מהם. כך או כך, זהו סיפור קיץ נחמד, שמעיד על היושרה של הצופה הישראלי/ת, ואם עוד לא ראיתם/ן את התערוכה זה הזמן לעשות זאת.
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.
אני מעוניין/ת להרשם לניוזלטר ולקבל תכנים ועדכונים בנושאי אמנות ותרבות
בואו נהיה בקשר
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
השאירו פרטים ונחזור אליכם
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.