צעק את הדבר הנכון / קרן ענבי

צעק את הדבר הנכון / קרן ענבי

תערוכות היחיד של קארה ווקר וסנפורד ביגרס, צ'לסי, ניו יורק
ב-2014 הציגה קארה ווקר (נ.1969, קליפורניה) בהזמנת Creative Time את פרויקט האמנות הציבורי המונומנטלי שהיה מחווה לעבדים בשדות קנה הסוכר. ווקר יצרה מיצב מסוכר של אישה עובדת שחורה - בצורה ובתנוחת ספניקס עצומה בתוך מפעל הסוכר הנטוש Domino Sugar Factory בשכונת וויליאמסבורג בברוקלין. המיצב של ווקר הגיב לבניין ולהיסטוריה הבעייתית הגלומה במקום שנהג לייצר במאה ה-19 כמחצית מכמות הסוכר בארה"ב, תעשייה שהייתה מזוהה עם עבדות כולל עבדות ילדים. 
Kara Walker, 2017 1_Kara Walker, 2017
ווקר נחשבת לאמנית מובילה בקידום זכויות השחורים והמודעות להיסטוריה של הנשים השחורות בארה"ב. היא מזוהה בעיקר עם מייצבים פנורמיים דו-ממדיים של מגזרות נייר שחורות ולבנות שנראות כעיטוריים רומנטיים מהמאה ה-19, אך למעשה מתארות שלל דמויות של שחורים ולבנים במצבי אלימות קשים, מתקופת ההיסטוריה של הדרום האמריקאי, טרם מלחמת האזרחים בארה"ב. 
Kara Walker, 2017 2_Kara Walker, 2017
Kara Walker, 2017 3_Kara Walker, 2017
בתערוכתה החדשה בגלריה Sikkema Jenkins & Co בצ'לסי, ניו יורק, ווקר חוזרת למדיומים ולחומרים הבסיסיים והמסורתיים של האמנות: רישום וציור. זוהי מעין דלות חומר מפתיעה לאחר הספקטקל שהציגה במפעל הסוכר. התערוכה מורכבת משלושה חללים שיוצרים מסלול התפתחות עדין ומעניין: בחלל הראשון רישומים על נייר גדולי ממדים של קומפוזיציות מפוזרות ודינמיות שנראות לעיתים כהגדלה של דף מתוך ספר סקיצות. ברישומים מתוארות דמויות של אדונים לבנים ועבדים שחורים. חלק מהדמויות כבר מוכרות לנו ממאגר הצלליות שווקר נהגה להציג לאורך הקריירה שלה, חלקן חדשות וחלקן בוריאציה והיפוך תפקידים של דמויות הלקוחות מיצירת המופת של דלקרואה 'מותו של סרדנפולוס' (1827).
Kara Walker, 2017 4_Kara Walker, 2017
Kara Walker, 2017 5_Kara Walker, 2017
בחלל השני של התערוכה תלויה עבודה אחת גדולה של טכניקת הצלליות המוכרת והאופיינית, הצבה שמתפקדת כתזכורת למוכר, אבל מייצרת גם השוואה עם הרישומים החדשים. הדמויות במגזרות הצלליות מתאפיינות בהעדר פרטים. אלו דיוקנאות חסרים שהצופה משלים את זהותם באופן אסוציאטיבי ואת הנרטיב שנוצר ביניהם. ברישומים החדשים ווקר למעשה מטעינה את אותן דמויות סטראוטיפיות מוצללות בפרטים, כמו יוצקת להן זהות ואופי. הרישומים הדינמיים, המיידים והישירים, יוצרים תחושה של צעקה שלעומתן מגזרות הצלליות מרגישות פתאום כלחישה. הן מרמזות, אלגנטיות ומנומסות, יפות ורומנטיות, לא באמת מספרות את הסיפור האמיתי. הרישומים החדשים מתאפיינים בישירות, מידיות, כאוטיות, אלו דימויים אילוסטרטיביים של הדבר עצמו. אפילו עובדת-ספינקס הסוכר נראית לעומתם כמטאפורה מנומסת. העבודות החדשות מורכבות מחומרים פשוטים ומסורתיים: גיליונות נייר, פחם, עפרונות, ומקלות צבעי שמן, כל אלו מתחברים היטב למהירות ולתחושת דחיפות.
Kara Walker, 2017 6_Kara Walker, 2017
בחדר השלישי שסוגר את התערוכה ווקר שוב מתבייתת בציורים פנורמיים הכוללים רישום וקולאז'.על הקירות מסביבם תלויים רישומים ממוסגרים. הדינמיות, האלימות והמציאות הקשה הופכים לסחורה נוחה. הצעקה שהייתה בליבה של התערוכה מוצאת את מקומה שוב מאורגנת, מסודרת, כמעט מושתקת.
Kara Walker, 2017 7_Kara Walker, 2017
ווקר היא אחת האמניות האמריקאיות המובילות והאהובות על הממסד האמנותי. בראיונות נרחבים שנערכו עמה ערב התערוכה ובהצהרת אמן שכתבה על עבודותיה היא ציינה שנמאס לה לעמוד בציפיות, שהיא עייפה להיות מודל לחיקוי, להיות בולטת בקבוצת הגזע והמגדר שלה. את העבודות החדשות בתערוכה היא יצרה בזמן קצר יחסית בקיץ 2017 והן משדרות מידיות ודחיפות. היא מצהירה שהן לא ממצות, לא אקטיביסטיות או מקיפות בשום צורה. בכך היא משאירה את הקצוות פרומים, המהפכה טרם הסתיימה.

סנפורד ביגרס (Sanford Biggers, נ.1970, קליפורניה) אמן פלסטי רב תחומי ופרפורמר, מאיר באור שונה את הנרטיבים החברתיים והפוליטיים של ההיסטוריה האמריקאית. בתערוכת היחיד שלו  'Selah' המוצגת במרחק שני רחובות מתערוכתה של ווקר הוא מציג מערך עבודות צבעוני שמורכב מציורים, פסלים, וידאו ובעיקר עבודות טקסטיל דומיננטיות. 
Sanford Biggers, Selah, 2017 _1_Sanford Biggers, Selah, 2017
ביגרס משתמש בפיסול אפריקאי מקורי כדי לקשר את המציאות הפוליטית, הכלכלית והחברתית העכשווית עם ההיסטוריה. בעבודותיו הוא מתייחס למעגל החיים והמוות דרך תגובה לברוטאליות המתמשכת שמפעילה המשטרה כנגד שחורים אמריקאים. במיצב הווידאו המרשים 'Infinite Tabernacle' הוא מציג פסלים אפריקאים מעץ של דמויות שכוסו בשעווה ונוקבו בכדורים כמו במטווח ירי. בסיום התהליך יצק את הפסלים המחוררים בברונזה כאקט של זיכרון לאותן טרגדיות אנושיות. 
Sanford Biggers, Infinite Tabernacle, 2017 _2_Sanford Biggers, Infinite Tabernacle, 2017
ביגרס עוסק גם בצלליות. בעבודה 'Overstood' מוצבת קבוצת פסלים של דמויות המטילות צל גבוה על קיר הגלריה. הפעם דווקא הצלליות הן אלו שחושפות את זהותן הספציפית של שלוש דמויות מתוך הארבע: Ben Stewart, George Murray, Bobby Seale, שהשתתפו במחאת הסטודנטים האלימה והארוכה ביותר שנערכה בהיסטוריה האמריקאית באוקלנד, קליפורניה, ב-1968. תוצאותיה של אותה מחאה הובילו להקמתו של הקולג' ללימודים אתניים בסן פרנסיסקו. ביגרס מבקש להוכיח בריטואלים שלו, המורכבים ממעגלים של עבר והווה, שהמרדף אחר צדק חברתי ושוויון זכויות לא הסתיים גם אחרי 50 שנה ויותר. המהפכה עדיין נמשכת. 
Sanford Biggers, Overstood, 2017 _3_Sanford Biggers, Overstood, 2017
צילומים: קרן ענבי
____________________________
קארה ווקר, Sikkema Jenkins & Co Gallery, New York, התערוכה מוצגת עד 14 לאוקטובר, 2017
סנפורד ביגרס, Selah, Marianne Boesky Gallery, New York, התערוכה מוצגת עד 21 לאוקטובר, 2017
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.
אני מעוניין/ת להרשם לניוזלטר ולקבל תכנים ועדכונים בנושאי אמנות ותרבות
בואו נהיה בקשר
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
השאירו פרטים ונחזור אליכם
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.