תנועה באמנות האירופאית במחצית השנייה של המאה ה-19. מקור השם הוא במילה impression- רושם או התרשמות. זהו שם שניתן לתמונה של קלוד מונה שהביקורת קטלה בשל החריגה מכללי הציור שהיו נהוגים באותו הזמן.
האימפרסיוניסטים ביקשו לתפוס את הרושם החולף של נושא הציור, את האווירה, שינויי האור והתנועה, התפרקות הצורה על-ידי משחקי האור והצל, הם ביקשו לחקור את הראייה עצמה ולא את מה שהצייר יודע שקיים במציאות. איכות הציורים הפכה רישומית, דיפוזית, פרגמנטרית, כאילו לא גמורה, כללי הפרספקטיבה הנכונים נזנחו, הנושאים הפכו יום-יומיים בכיכובן של דמויות עממיות במקום הדמויות נשואות הפנים שבתקופות קודמות. תנועת האימפרסיוניזם החלה את מגמת השחרור של הציור מתפקידו המימטי כמתאר מציאות חיצונית.
אמנים אימפרסיוניסטים קנוניים: קלוד מונה, אדואר מאנה, אדגר דגה, פול סזאן, פייר-אוגוסט רנואר, מארי קאסאט, קאמי פיסארו, ברת מוריזו ואלפרד סיסלי.
האימפרסיוניסטים ביקשו לתפוס את הרושם החולף של נושא הציור, את האווירה, שינויי האור והתנועה, התפרקות הצורה על-ידי משחקי האור והצל, הם ביקשו לחקור את הראייה עצמה ולא את מה שהצייר יודע שקיים במציאות. איכות הציורים הפכה רישומית, דיפוזית, פרגמנטרית, כאילו לא גמורה, כללי הפרספקטיבה הנכונים נזנחו, הנושאים הפכו יום-יומיים בכיכובן של דמויות עממיות במקום הדמויות נשואות הפנים שבתקופות קודמות. תנועת האימפרסיוניזם החלה את מגמת השחרור של הציור מתפקידו המימטי כמתאר מציאות חיצונית.
אמנים אימפרסיוניסטים קנוניים: קלוד מונה, אדואר מאנה, אדגר דגה, פול סזאן, פייר-אוגוסט רנואר, מארי קאסאט, קאמי פיסארו, ברת מוריזו ואלפרד סיסלי.
