מהנעשה בשטח / דנה גילרמן 10/12/19

זמן קריאה : 2:43 דקות
הבננה – סופו של הרדי מייד / מהנעשה בשטח
 
 
בעשור הראשון של המאה ה-20 עסק מרסל דושאן בשאלה האם אפשר להפוך חפצים שאינם מוגדרים כאמנות ליצירות אמנות והאם הגדרתו כאמן יכולה להקדים את יצירת האמנות. כלומר, מה שאמן עושה כבר מגדיר את הדבר כיצירה. הוא גם החל לבדוק את מושג החתימה, האם פעולה פשוטה כמו לחתום על משהו יכולה להפוך את האובייקט ליצירת אמנות. עם הצגת ה״מזרקה״ המפורסמת (משתנה עשויה חרסינה) שהוצגה לראשונה ב״תערוכת העצמאות״ בניו יורק ב-1917 הוא קיבל תשובה לכל השאלות ואף רדיקלית: כל חפץ יכול להיות יצירת אמנות ברגע שהאמן מגדיר אותו ככזה ואפילו עם חתימה מזויפת (על המשתנה הוא חתם R. Mutt).
ציון דרך לסוף עידן הרדי מייד מוקטן
בניגוד לדושאן, שיצר עולם ומלואו דרך מושג ״הרדי מייד״ קטלן, ממשיכו, מציין את סופו. כן. הבננה המודבקת במסקינטייפ לקיר, שהוצגה בארט בזל מיאמי תחת השם ״הקומיקאי״ ונמכרה ב-120 אלף דולר לכמה וכמה אספנים (בנוסף לעותק אחד שנאכל על ידי אמן המיצג דיויד דייטונה), מסמלת לטעמי את סוף העידן שהחל עם דושאן. אולי ביום מן הימים חשיבותה תסתכם בזה. היא תיחשב כציון דרך לקראת שפה חדשה, זאנר חדש, עשייה אמנותית אחרת? אין לדעת. את הדברים האלו אפשר להבין רק בדיעבד.
דיוויד דאטונה בפעולה: ניכוס הבננה למערכת העיכול M7uqdjgym5Zx7VEMBL11
עמנואל פרוטין, מגלריה Perrotin שבה הוצגה הבננה, טען שלא מדובר בבדיחה. ״כל היבט של היצירה חושב בקפידה, מצורת הפרי, לזווית שבה זה הודבק לקיר ולמקום התצוגה – בחזית ובמרכז, על קיר גדול שבקלות אפשר היה להציב בו ציור גדול״. אפילו על תוכן חשבו. מסתבר שקטלן עובד על הרעיון כבר שנה ויצר בהתחלה גרסאות מברנוזה ורזין. זה לא עבד. ״איכשהו כל הרעיונות האלו היו חסרים״, אמר קטלן לartnet. ״לאן שנסעתי הבננה איתי, על הקיר. לא הצלחתי להבין איך לסיים את זה. בסוף, התעוררתי יום אחד והבנתי שהבננה צריכה להיות בננה״. ברוח זו, כמובן שהבננה היא ברת תחליף ומלבד תעודת מקוריות מצורפות לעבודה הוראות החלפה לאחר שהבננה מתחילה להרקיב.
סופר יודה, בן יהודה 32, תל אביב ללא שם
קטלן שוב הראה איך הוא יכול ללהטט בשדה האמנות, לייצר סנסציה, ולהתל באספנים. זה לא חדש. הוא עושה זאת עם הרבה חן ולעתים אף גאונות. חלק מהבדיחות שלו, אגב, הן מצוינות, למשל האסלה המוזהבת בשם ״אמריקה״ שהפכה לאיקון בזמן קצר עד שנגנבה בספטמבר האחרון מתצוגה בארמון בלנהיים, בריטניה. אך הפעם קרה משהו חדש. הבדיחה של קטלן על חשבון האספנים הפכה להיות בדיחה על חשבונו. אמנים רבים התייחסו בימים האחרונים לעבודה. הם פרסמו מחוות אירוניות, משעשעות, ומכולן עברה גם תחושה קלה של זלזול. לאו דווקא באספנים אלא באמן. קטלן הפך לסוג של בדיחה.
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.
אני מעוניין/ת להרשם לניוזלטר ולקבל תכנים ועדכונים בנושאי אמנות ותרבות
בואו נהיה בקשר
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
השאירו פרטים ונחזור אליכם
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.