מתוך האתר art.com

מהנעשה בשטח / דנה גילרמן 20/12/18

זמן קריאה : 2:39 דקות
מהנעשה בשטח / דנה גילרמן
 
על מחאה ושינוי בדפוס הרכישה
 
 
אמנים/ות אומרים לא להשתקה פוליטית
הדרישה של בנימין נתניהו מהממשלה הגרמנית להפסיק את תמיכתה במוזיאון היהודי בברלין – בגלל תערוכה על ירושלים שלדעתו משקפת נרטיב מוסלמי – זוכה למחאה של שדה האמנות הישראלי. מכתב שניסח האמן רועי רוזן, עליו חתמו אנשי ונשות אמנות ותרבות ישראליים, עתיד להתפרסם בימים הקרובים בפרנקפורטר אלגמיינה צייטונג – עיתון יומי בשפה הגרמנית עם נטיה לימין מרכז. המכתב מוחה נגד ניסיון ההתערבות וההשתקה של בנימין נתניהו וכנגד ניסיונות צנזורה והפחדה דומים. ״אנו מתנגדים באופן עקרוני לכל צנזורה פוליטית של יחידים או מוסדות תרבות המאפשרים ביקורת על המדיניות הישראלית״, נכתב בו. ״האפקט המצמרר של איומים אלה הוא הרס הוויכוח התרבותי בחברה פתוחה״. ״אנו קוראים לממשלה הגרמנית, לפרלמנט שלה, לתקשורת שלה ולציבור הרחב להתנגד לדרישה המופרכת הזאת, ויותר מכך, להיזהר מהניסיונות של ממשלת ישראל ושל בעלות בריתה האנטי-ליברליות לייצא את התרבות הפוגענית הזו של פחד וצנזורה לתחומים דמוקרטים אחרים״.
מתוך התערוכה ״ברוכים הבאים לירושלים״ המוצגת במוזיאון היהודי בברלין welcome-to-jerusalem-modell-klagemauer-galleryimage
אז יש או אין דרישה להעתקים של יצירות אמנות?
שתי ידיעות סותרות במידה מסוימת התפרסמו לאחרונה. האחת, שפורסמה ברויטרס, סיפרה על כפר בסין בשם דאפן שכלכלתו היתה מבוססת על חיקויים של יצירות אמנות מערביות, שנוצרו על ידי 8000 אמנים. ב-2017 גלגלו עסקי הרפרודוקציות במחוז כ-600 מליון דולר, ויחד עם זאת מאז המשבר הכלכלי ב-2008 הדרישה לרפרודוקציות ירדה באופן ניכר. ההחלטה של הממשלה הסינית להסב את דאפן ממעוז רפרודוקציות למרכז של יצירה מקורית – לשם כך הם השקיעו 14 מליון דולר בהקמת מוזיאון והקמת 268 דירות לציירים שיגיעו - לא הוכיחה את עצמה עד עתה.
 
מתוך האתר art.com hph-desktop-optimized
במקביל, השבוע הודיעה רשת וולמרט האמריקנית – החברה הקמעונאית הגדולה בעולם - על רכישת האתר art.com – אתר אינטרנט לעיצוב קירות הבית שנוסד ב-1998. האתר מציע מעל 2 מליון רפרודוקציות של יצירות אמנות מערביות בפורמט של פוסטרים והדפסים על בד, שמחירם נע בין עשרות למאות דולרים. כך שאם וולמרט החליטה להשקיע באתר של רפרודוקציות, סימן שהעסק כדאי. אז מה השתנה? אולי דווקא האמון והמחוייבות. צריכת יצירות אמנות לבית בפורמט של רפרודוקציות היא עסק מצוין: לאמנים, למוזיאונים, לעזבונות, וגם – אולי בעיקר - לאנשים שאוהבים אמנות וידם אינה משגת (שזה הרוב). כך שהשינוי לא קשור להעדפת מקור על חיקוי וגם לא למשבר כלכלי אלא דווקא למקום ביצוע העסקה. למה לתמוך בכלכלה הסינית, שהיא בעצמה כבר רפרודוקציה של עצמה, כשאפשר לתמוך בכלכלה מבית ובאותו המחיר.
קשור לאתר: https://www.art.com
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.
אני מעוניין/ת להרשם לניוזלטר ולקבל תכנים ועדכונים בנושאי אמנות ותרבות
בואו נהיה בקשר
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
השאירו פרטים ונחזור אליכם
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.