הולוגרמה של סרינה וויליאמס

מהנעשה בשטח / דנה גילרמן 24/08/17

זמן קריאה: 2:48 דקות
מהנעשה בשטח / דנה גילרמן 24/08/17
 
בתחרות בין הסצנה הירושלמית לזו התל אביבית הראשונה מנצחת בגדול, וסרינה וויליאמס הופכת נושא לתערוכה מסקרנת בניו יורק.
משהו על סצנת האמנות בירושלים
 
פעם, לפני הרבה מאוד שנים, היתה מלחמה גדולה בין הסצנה הירושלמית לזו התל אביבית. כך מתאר זאת גדעון עפרת בבלוג שלו: המתח התרבותי הבין-עירוני, תל-אביב/ירושלים, הניב כמה וכמה מפרקי היסוד של תולדות האמנות והתרבות בישראל. מבלי להיכנס לעומק הנושא, נזכיר רק את מלחמת החורמה שניהלו המודרניסטים הצעירים מתל-אביב הקטנה של שנות ה- 20 כנגד השמרנות ה"בצלאלית"; נזכיר את המתח, שלא לומר העוינות, בין האסכולה הצרפתית-יהודית של תל-אביב בשנות ה- 30 לעומת האסכולה הגרמנית של עולי גרמניה הירושלמיים באותו עשור; וכמובן, הקיטוב התרבותי הגדול בין מרדכי ארדון של "בצלאל החדש" והמגויסות החברתית-לאומית שחינך את תלמידיו לאורה  לבין יוסף זריצקי של ההפשטה וערכי האמנות למען אמנות. הדברים ידועים, אולי אף יגעים״.
אין ספק שבעשורים האחרונים, ממש עד לא מזמן, תל אביב היתה המנצחת הגדולה. הדיכוי הפוליטי והדתי בירושלים, מחסור במקומות תצוגה, בחללי עבודה, ומחסור בתקציבים עירוניים, גרמו ליאוש, ואמנים ואמניות רבים נדדו לעיר הגדולה. אך בשנים האחרונות נדמה שהמצב משתנה.
תל אביב הפכה זחוחה מידי, סצנת הגלריות המסחריות משמימה, ריבים בין עיריית תל אביב לגלריות פגעו באחת היוזמות היפות שהיו בעיר - פתיחת עונת התערוכות (שהירושלמים מינפו אותה באירועי ״מנופים). ובמקביל, ירושלים רוחשת ובועטת, מציבה אלטרנטיווה מרתקת לשעמום התל אביבי. אירועי מנופים, פעילות סלה מנקה בבית הנסן, הפעילות הפוליטית בגלריה ברבור, פסטיבל מקודשת (שמתקיים בימים אלו הכולל הופעות ואירועי אמנות) ועוד. סצנה מרתקת ומבעבעת. אין מנוס מלחשוב שהבועה התל אביבית המיתה את יצר האמנות, והסביבה הירושלמית – מורכבת ככל שתהיה – הפכה בית גידול לאמנות אלטרנטיווית, חיה ובועטת. 
צבי טולקובסקי: בקבוקים ודיוקנאות עצמיים , מתוך אירועי מנופים 2016. צבי טולקובסקי, מתוך אירועי מנופים 2016
אמנות הסלברטי
 

אני מתה על טניס ואני מתה על סרינה ווליאמס, הן כטניסאית והן כדמות פוליטית שמתריסה, בגופה, כנגד כל קונוונציות היופי המדכאות. הגוף המהמם הזה הוא גם המניע לתערוכה של האמן  (JPW3 (J. Patrick Walsh שנפתחה השבוע בגלריה מרטוס, ניו יורק. ״הגוף של סרנה וויליאמס היה נושא לשיחה בעולם הספורט המקצועי, והתרבות הפופולרית״, כותב האמן. ״לפעמים נערץ, ולפעמים מושפל על ידי רעיונות סקסיסטיים וגזעניים על יופי; מקולל במקום להתקבל במחיאות כפיים על היותו חזק. מדוע מותר לבקר אישה שחורה על כך שהיא חזקה מידי׳?״. התצוגה כוללת הולוגרמה גדולת מימדים של ויליאמס בתנועה, וחנות מרצ׳נדייז שמציעה למכירה בגדים מעוצבים ופריטים במהדורה מוגבלת עם דמותה של השחקנית (לינק לחנות: https://squareup.com/store/martos-gallery). אחוזים מהמכירה יתרמו ל״הבנות של אסאטה״, קולקטיב בין-דורי של נשים שחורות הפועל בשיקגו.
כן, קצת מוזר, ובכל זאת, אם הייתי עכשיו בניו יורק לא הייתי מפספסת את זה. 
חולצה עם הדפס של סרינה וויליאמס (100 דולר) מהנעשה בשטח 3
הולוגרמה של סרינה וויליאמס מהנעשה בשטח 2
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.
אני מעוניין/ת להרשם לניוזלטר ולקבל תכנים ועדכונים בנושאי אמנות ותרבות
בואו נהיה בקשר
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
השאירו פרטים ונחזור אליכם
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.