עבודה של ניקול אייזנמן בוויטני

מהנעשה בשטח / דנה גילרמן 25/7/19

זמן קריאה : 2:27 דקות
מהנעשה בשטח / דנה גילרמן
 
שמונה אמניות ואמנים ביקשו להסיר את העבודות שלהם מהביאנלה בוויטני, אחרי שהתגלה שוורן ב׳ קנדרס, סגן יו״ר חבר המנהלים של המוזיאון, הוא בעלים של חברה לייצור נשק, שמוכרת תחמושת שמשמשת את צה״ל בעזה. זו כרגע המחאה האחרונה בשורה של מחאות עולמיות שמקיימים אמנים נגד מוזיאונים ומוסדות תרבות, שקשורה לבעל הון כזה או אחר, שחשוד בסחר בנשק / במכירת משככי כאבים ממכרים (משפחת סאקלר) / בשימוש בדלק הפוגע באיכות הסביבה (תאגידBP שמייצר דלק מאובנים) ועוד. המחאה, אגב, היא לא ענין ממש חדש כפי שכתב גלעד מלצר במדור שלו בבסיס: https://bit.ly/2U7VvnT.
אמנים בדרישה לפטר את קנדרס. 22-whitney-biennial-protests
הדבר החשוב ביותר שעולה, לדעתי, ממחאות אלו, זה לראות שהן עובדות. כלומר, שלאמנים/ות יש כוח להפעיל לחץ, להשפיע, לשנות. למשל, במקרה של משפחת סאקלר, המוזיאונים, בארצות הברית ובבריטניה, התנערו מהמשפחה והודיעו על הפסקת קבלת תרומות מהן. המחאה נגד תאגיד BP  צוברת תאוצה ואין ספק שהיא לא עומדת להסתיים עד שמשהו דרמטי יקרה – ההימור שלי הפסקת קבלת תמיכות מהתאגיד. ובויטני? גם שם המחאה צוברת תאוצה בימים אלו. ״סירוב לנקוט עמדה הוא שאננות״, כתבו האמנים המוחים במכתב לויטני.
אך דבר נוסף ומעניין עולה מהן – שאלת הגבול. בפוסט שהעלה בדף הפייסבוק כתב האמן יונתן משעל:
״עוד לא החלטתי מה אני חושב על זה, מלבד ההתנגדות האינטואיטיבית שאני חש לטרנד של הסרת עבודות מתערוכות אחרי שכבר הוקמו, תהיה הסיבה אשר תהיה.. ובפוסט אחר מוסיף: עולם האמנות מלא בכסף שמגיע מתעשיית הנשק, הנפט והפורנו, גם בישראל״.
עבודה של ניקול אייזנמן בוויטני IMG_3864-1024x768
וזו, בעיני, אחת השאלות היותר מעניינות. הקשר הבלתי ניתן להתרה בין מוסדות תרבות ובעלי הון, שחלק לא מבוטל מהם עושים את הונם תוך כדי ניצול ועשיית עוולות ולא רק חברות נשק, חברות נפט וחברות פורנוגרפיה. אפשר ורצוי גם להוסיף שאסור לקבל כסף מחברות שקשורות לתעשיית האופנה – המייצרת מפעלי חנק בעולם השלישי - לתעשיית האלכוהול, הסיגריות, הבשר וגם לא לתעשיית הקוסמטיקה, כל עוד היא ממשיכה לערוך ניסויים בבעלי חיים.
ומה אז? כיצד יתקיימו מוסדות תרבות שנתמכים בקושי על ידי המדינה? איפה יציגו האמנים? ומי זה שיקבע היכן עובר הגבול בין פעילות לא מוסרית אחת לפעילות לא מוסרית אחרת שממנה אסור לקבל תרומה? מבחינתי, למשל, תעשיית הנשק שגורמת למוות ותעשיית הפורנוגרפיה שגורמת למוות נפשי של נשים חד הם.
 
אמנים נגד תאגידBP 19bbc44ca18811e9ab669c8e99086854-1
מבקר האמנות גרי זלץ רואה במחאה הנוכחית מהפכה ומציין כי חלק גדול מעולם האמנות המבוסס היום על כספי העשירים מוצף בשטפונות של כסף רעיל המחלחל לכל התחום התרבותי. הוא תומך בקריאה לפטר את קנדרס (ש״אפשר לחשוב עליו כ׳הארווי וינשטיין של פילנתרופיה גרועה׳״, הוא כותב), מאמין שצריך לייצר רגולציה בתקנון קבלת כספי תרומות, ומסיים במשפט ״it has come time to bite the hand that feeds. Else it will smite us״.
מעניין לראות איך הויטני יגיב במקרה הנוכחי ואם אכן ייצור נשק יהווה עילה לפיטורין איך זה ישפיע על מוסדות תרבות אחרות בעולם, שגם בהם יש תורמים מתעשייה זו ויש עוד דבר שכבר נכון לחשוב עליו: קו הגבול המוסרי בעת זו תלוי במעמדם של האמנים המוחים קצת בדומה לתנועת המי טו (שצברה את כוחה, לפחות בהתחלה, בזכות נשות תקשורת ושחקניות מוכרות). את המחאה מול משפחת סאקלר הנהיגה הצלמת נאן גולדין, אניש קאפור גויס למחאה נגד תאגיד ה-BP וניקול אייזנמן מככבת ברשימת שמונת האמנים הדורשים להסיר את העבודות שלהם מהוויטני. ״מישהו פעם אמר לי, איך אתה יודע אם אמן הוא מצליח או לא? תבדוק כמה מחברי הדירקטוריון של הוויטני אוספים עבודות שלו. באמת מעניין כמה מהם אוספים את אייזנמן״, כתבה האמנית לי טל בדיון אצל משעל, והקישור ברור: אחרי הטיפול בתורמים יהיה צורך גם לטפל באספנים.
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.
אני מעוניין/ת להרשם לניוזלטר ולקבל תכנים ועדכונים בנושאי אמנות ותרבות
אתר זה הינו ארכיון לפעילות בית הספר ומרכז התרבות "בסיס לאמנות ותרבות". המוסד נסגר בשנת 2020. אישור