שני ציורים של ואן גוך שנחשבו למזויפים והתגלו כאותנטיים

מהנעשה בשטח / דנה גילרמן 3/12/19

זמן קריאה : 2:14 דקות
מהנעשה בשטח / בלשות אמנות
 
מאז שודרה הסדרה ״אמנות או זיוף״ בנטפליקס התאהבתי בכל מה שקשור לבילוש אחר יצירות אמנות. אמנם בסדרה מדובר ביצירות מופת וב׳היילטייס׳ של המקצוע ובמציאות זה הרבה פחות זוהר – בדרך כלל מדובר באנשים שמצאו משהו בעליית הגג ורוצים לדעת ׳אם זה שווה משהו׳ - אך לעתים מדובר בתגליות מרעישות. תוך כדי גם לומדים הרבה על הפוליטיקה של שוק האמנות, על מאבקי כוח והיררכיות, על אלו שמותר להם להחליט ואלו שלא, על זכיות ב׳לוטו׳ וטעויות בזיהוי ועל האופן המרתק שבו מתקיים התהליך.
Vincent van Gogh’s Still Life with Mackerels and Tomatoes, 1886. זיוף שנתגלה כמקור unknown_1
דוגמה מהעת האחרונה, שהתפרסמה במגזין המקוון theartnewspape, קשורה לציור של ואן גוך שעד לא מזמן הוגדר כ׳מיוחס לאמן׳, כלומר, לא ואן גוך וודאי. ועכשיו, בעקבות תערוכה חדשה, כנראה שההגדרה תשתנה לציור מקורי.
הציור, הנמצא באוסף ריינהרט ונחשב כבר שנים כציור שצויר על ידי האמן, לא נכלל בקטלוג המקיף של האמן שראה אור ב-2003. המשמעות של ׳לא נכלל׳ במקרה הזה היא שלא מדובר בוודאות בציור שצויר על ידי האמן, כלומר יש מומחה כלשהו שטוען שלציור אין את כתב היד המוכר. במקרה הזה מדובר ברולנד דורן, מומחה הגרמני לואן גוך, שטען בפתח הקטלוג שלא מדובר בציור מקורי. דורן טען כי עבודת המכחול ופלטת הצבעים – במיוחד צבעי הלבן והטורקיז הקרים של הדגים והאדום של העגבניות - לא אופיינים ליצירה מקורית של ואן גוך. בעקבות זאת הודיע אוסף ריינהרט באופן פורמלי כי העבודה  ״מיוחסת לואן גוך״.
ועכשיו, בקטלוג המלווה את התערוכה ״טבע דומם״ של ואן גוך, שמוצגת במוזיאון ברבריני בפוסטדאם, גרמניה (עד ה-2.2), מופיע הציור בנספח שכולל את כל ציורי טבע דומם של האמן. את המאמר לקטלוג כתב אוליבר טוסטמן, אוצר אמנות אירופאית במוזיאון Wadsworth Atheneum בקונטיקט. במאמרו הוא מצביע על כך ששתי עבודות קודמות של ואן גוך בעלות צבעוניות דומה, שנחשבו גם הן לזיוף, נמצאו לאחרונה כמקוריות. מדובר בשתי עבודות של טבע דומם שצוירו בשנים 1886-7, אותן שנים של ציור המקרלים: Vase with Poppies שמוצגת במוזיאון ואן גוך ו- Vase with Meadow Flowers and Roses שמוצגת במוזיאון קרולר-מילר בהולנד.
שני ציורים של ואן גוך שנחשבו למזויפים והתגלו כאותנטיים unknown
טיעון נוסף המאשש את הטענה כי מדובר במקור נמצא בפרובננס של הציור - תעודת הזהות של יצירת אמנות, קורות החיים שלה, מתי נוצרה, היכן הוצגה, על ידי מי נרכשה, היכן, ולאיזה אוסף. נמצא כי ב-1899 הציור היה בחזקתו של אמברואז וולארד, סופר, אספן וסוחר וזה היה רק תשע שנים לאחר מותו של ואן גוך, בתקופה שלציוריו לא היה ערך כספי רב ולכן לא היה הגיוני שיזייפו אותם. ב-1919 נקנה הציור על ידי האספן אוסקר ריינהרט. עם מותו ב-1965 הוא הוריש את האוסף למדינה, שהפכה את ביתו למוזיאון, ושם הוא נמצא עד היום. עכשיו, אחרי שמומחה אחד הגדיר את הציור כזיוף ומומחה אחר כמקור, נותר לפנות למומחים במוזיאון ואן גוך באמסטרדם שיפסקו את הפסיקה האחרונה. לעת עתה.
מומחים לחוד וסיפורים לחוד. מה שבטוח, על פי הכתבה ב-theartnewspape, שואן גוך אהב את הצבעים הקרים של המקרל. בביקורו בכפר הדייגים סנט מארי דה לה מר ביוני 1888 הוא כתב לאחיו תיאו בהתרגשות: הים התיכון - יש לו צבע כמו מקרל, במילים אחרות, משתנה - אתה לא תמיד יודע אם הוא ירוק או סגול - אתה לא תמיד יודע אם הוא כחול - כי שנייה לאחר מכן, השתקפותו המשתנה מקבלת גוון ורוד או אפור.
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.
אני מעוניין/ת להרשם לניוזלטר ולקבל תכנים ועדכונים בנושאי אמנות ותרבות
בואו נהיה בקשר
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
השאירו פרטים ונחזור אליכם
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.